עבודה מהבית – Telecommuting כיום נהוג יותר ויותר שעובדי חברה מבצעים את עבודתם מהבית – בין אם חלק מהשבוע או כל השבוע.
כיצד ניתן לנהל בצורה יעילה עובדים מסוג זה? כיצד למנוע קונפליקטים? איך לבצע את הבקרה על עובדים אלו מבלי לפגוע בזכותם לפרטיות? איך לטפל במקרה שהסידור אינו משביע רצון?
אירוע עזרא עובד כבר שנים רבות באלביט כאיש פיתוח תוכנה. לפני כשנתיים, אלביט זכתה במכרז גדול ויוקרתי בארה"ב ועזרא, כמפתח מוכשר ובעל ניסיון, קיבל תחת אחריותו את פיתוח הליבה של המערכת. עם שמיעת חדשות אלו עזרא היה למאושר בעובדי אלביט – כולם קינאו בו על התפקיד החדש ועל תחומי הפיתוח שהוגדרו תחת סמכותו. כחלק מעבודתו עזרא נאלץ לבצע relocation  לניו יורק – בסיסה של אלביט בארה"ב.
מדי בוקר בילה עזרא בנסיעה ברכבו אל מקום עבודתו תוך כדי שהייה בפקקי תנועה אינסופיים עד שלעיתים נדרשו שעתיים תמימות להגעה למשרד. עזרא השלים עם עובדה זו שכן הוא גר בפרברי העיר במקום המרוחק ממשרדי אלביט. בשיחות עם חבריו נהג להתלונן על כמות השעות אותן בזבז בפקקי התנועה אך מעולם לא פעל להקל על בעיה זו.
על מנת לקדם את הפרויקט, עזרא עבד ללא הרף מהבוקר ועד ולשעות הערב המאוחרות. בחודשים הראשונים, למרות שכמות העבודה הייתה רבה מאוד, עזרא לא התלונן שכן מרבית הפרויקטים הגדולים מאופינים בעומסי עבודה גבוהים מהרגיל בשלב הראשון שלהם. מדי בוקר עזרא היה נוסע בתנועה הכבדה למשרדי אלביט, עובד עד לשעות המאוחרות של הערב, חוזר לביתו דרך אותם פקקי התנועה וכך חוזר חלילה.
ירדנה, אישתו של עזרא, הביעה חוסר סיפוק אדיר בפניו, "אתה פשוט לא נמצא בבית …", "אני והבנות לא רואות אותך, אתה קם מוקדם בבוקר וחוזר מאוחר בלילה … ", " אני נמצאת לבד בארה"ב וכל המשפחה שיש לי זה הבנות ואתה …".
ירדנה טיפלה בשתי בנותיה (מיקה בת ה-3
ותמי בת השנה) במסירות אך חסרה לה היד העוזרת של עזרא שכן עד לאותו תפקיד יוקרתי, עזרא היה מקדיש יום בשבוע למשפחה והיה עוזב את עבודתו מוקדם יותר. בנוסף, השעות בהן היה מגיע לביתו אפשרו לו לשחק עם בנותיו ולחלוק מעט את זמנם המשותף.
עזרא חש תיסכול, הוא ראה את בנותיו רק בסופי השבוע ומערכת היחסים שלו עם אשתו הלכה והידרדרה עקב חוסר הזמן הפנוי שלו.
למרות זאת, המשיך עזרא בעבודתו בכדי להמשיך להוביל את הפרויקט באלביט.
לפני כשנה, נולד לעזרא ולירדנה בנם השלישי, ירון. העומס על ירדנה בטיפול בשלושת ילדיה גדל באופן משמעותי. עזרא מנגד, לא רק שלא חש הקלה בעומס העבודה, אלא חש שנוספו לו מטלות שאיימו עליו בקריסה מוחלטת של גופו ונפשו.
עזרא הרגיש שהגיע לצומת חשובה בחייו שבו היה צריך להחליט כיצד לתמרן בין מקום עבודתו לבין משפחתו. לאחר התייעצות עם אשתו וחבריו, החליט עזרא לפנות למנהל הפיתוח בבקשה לעבודה מהבית.
כעבור שבוע מבקשתו, התקיימה הפגישה בין עזרא ליהודה, מנהל הפיתוח של האגף בו עבד באלביט. עזרא הסביר ליהודה את אופי הפרויקט עליו עבד ואת העומס הרב אותו הוא צריך ליטול. בנוסף, הסביר את הצורך המהותי שלו בניצול זמנו טוב יותר ע"י מניעת בזבוז הזמן בפקקי התנועה הכבדים לטובת השקעה במשפחתו. יהודה שמע את דבריו של עזרא והנהן להסכמה אך בליבו חשש מאוד מהמהלך. כאדם שעבד שנים בתעשיה, למד יהודה על בשרו שעובדים אשר עובדים מהבית יוצרים ניגודים מיקצועיים וחברתיים אל מול עובדים אחרים ולכן כעמדה עקרונית נהג לסרב לבקשות אלו. יחד עם זאת, הבין את תרומתו של עזרא לפרויקט ואת הצורך של העלאת המוטיבציה של עזרא על ידי מענה בחיוב לבקשתו.
לאחר לבטים רבים הסכים יהודה שעזרא יעבוד 3 ימים מביתו ויומיים במשרד באלביט.
עזרא לא ידע נפשו מרוב אושר, סוף סוף יוכל "לוותר" על פקקי התנועה ולנצל את הזמן הזה לשיפור איכות עבודתו ולשהייה עם משפחתו. גם ירדנה שמחה, עזרא יוכל לעזור במשק הבית וגם לעבוד מהבית. נראה כי הפתרון ששניהם ייחלו לו יוביל אותה לאורח חיים טוב יותר.
-.