תוכן עניינים : מבוא.. 1
פרק 1:
בריאת האישה.. 3
1 .1על פי אוגוסטינס. 3
1 .2 על פי תומאס אקווינס. 6
1 .3 אוגוסטינס מול אקווינס. 9
פרק 2:
החטא הקדמון 10
2 .1 על פי אוגוסטינס. 10
2 .2 החטא הקדמון על פי אקווינס. 13
2 .3 השוואה בין אוגוסטינס  לאקווינס. 16
סיכום.. 18
ביבליוגרפיה.. 20 מבוא בעבודה זו אבקש לדון ברעיונותיהם של שניים מן הפילוסופים הבולטים בימי הביניים ובתיאולוגיה בכלל, אורליוס אוגוסטינס ותומס אקווינס. אוגוסטינס נולד בעיר תאגסטה בפרובינציה הרומית נומידיה, צפון אפריקה, אביו היה עובד אלילים ואמו נוצריה. בגיל 17 הלך ללמוד בקרתגו לטינית, מתמטיקה, מוזיקה, פילוסופיה ורטוריקה. בתחילה הצטרף לכת המניכאים, (כת הוכרזה כמינות על ידי הכנסייה, משלבת את הנצרות עם הדת המזדאית, עיקרי תורתה הם דואליזם ופרישות כלל עולמית) ל-9 שנים; הוא לא רצה להתחתן ובמקום זאת החזיק פילגש ונולד לו ממנה ילד. כשהגיע לגיל 29 נולד נסע לרומא ואח"כ הצטרף לאוניברסיטה של מילאנו כפרופסור לרטוריקה. באוניברסיטה פעלו עליו מספר גורמים להכניסו לנצרות: אמו באה למילאנו כדי לנסות לשכנעו; אמברוזיוס, הגמון מילאנו, השפיע עליו בדרשותיו והציע לו לקרוא בתנ"ך (הברית הישנה והחדשה) והוא התרשם מאוד מפאולוס והזדהה עם דרך חייו, שכמוהו החל את דרכו בפקפוק וספקות ביחס לנצרות. אוגוסטינס קרא גם בכתבי אפלטון ופלוטינוס, שהובילו אותו להאמין בממשות העולם הרוחני. ב-387
הטביל אמברוזיוס את אוגוסטינס לנצרות, הוא עזב את האוניברסיטה וחזר לעיר מולדתו באפריקה, מכר את רכושו, חילק את הכסף לעניים והקים מנזר.
במנזר הצליח להשפיע על המחלוקות הגדולות בכנסייה ועל התפתחותה של התיאולוגיה הנוצרית. הוא נחשב לאחד מהמשפיעים הגדולים על ימי הביניים (.צ'דויק,1991). שנים רבות לאחר מותו של אוגוסטינס הופיע תומס אקווינס. אקווינס נולד בעיר אקווינו בין רומא לנאפולי ב-
1 224 ונרשם למנזר מונטה קזינו. משם היגר לנאפולי להמשך לימודיו וחבר למסדר הדומיניקאנים.
בשנת 1244 עבר לפריס, על מנת לברוח ממשפחתו שהתנגדה להמשך לימודיו, שם למד פילוסופיה, תיאולוגיה והיסטוריה והחל דיון בחשיבות של התנהגות האדם והטבע והיחס ביניהם לאלוהים וגם על תהליך החברות האנושי. בגלל דעותיו השנויות במחלוקת נקרא אקווינס להעיד בפני המועצה בליון והוא וגונה על ידי הכנסייה. בשנת 1274 מת אקווינס בדרכו לכנס שכנס האפיפיור גרגורי העשירי כמרצה בכיר. (2004McInerny , ). שני הכותבים מבטאים את ההתלבטות בה שרויה הנצרות בימי הביניים. עם תחילת עלייתם של הנוצרים הם היו נרדפים בכל מקום החל מהאשמה של הקיסר הרומי נירון בשריפה שהרסה את העיר רומא בשנת 64 וכלה בכיבושה על ידי הוויזיגוטים בשנת 410. בנוסף לכך הנוצרים הטרידו את הרומאים בעוד נושאים תיאולוגיים – ביטול העבדות והרעיון של שוויון בין הגזעים והמעמדות השונים.
אולם יותר מכול בלט חוסר הרצון שלהם להאמין באלוהותו של הקיסר הרומי. במשך
5 0 השנים הבאות נרדפו הנוצרים על כל צעד ושעל ומואשמים בכל האסונות שפוקדים את רומא.
לעומת תחילת ימי הביניים כאשר הנוצרים הם מיעוט הרי שבסופם הם שליטי אירופה הבלתי מעורערים וכעת עליהם להצדיק את המדינה ואת קיומה. שני הוגי דעות אלה שחיו בהפרשים של יותר מ- 850 שנה נתנו תיאור משלהם לשאלה בנוגע למקומה של האישה ועצם בריאת ובעניין החטא הקדמון. אקווינס, למרות שהיה מושפע מכתביו של אוגוסטינס, הצליח לפתח מחשבה עצמאית ותיאוריות מקוריות.  בעבודתי אבקש לסקור ולדון בתפישות השונות של הוגי הדעות, על ידי שרטוט של ההבדלים העיקריים בהנחות היסוד שלהם שיצרו את השוני בתיאוריות.