1 . תמצית מנהלים לפי חוק החברות הישראלי, "תכלית חברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה, ניתן להביא בחשבון במסגרת שיקולים אלה, בין השאר, את ענייניהם של נושיה, עובדיה ואת עניינו של הציבור; כמו כן רשאית חברה לתרום סכום סביר למטרה ראויה, אף אם התרומה אינה במסגרת שיקולים עסקיים כאמור, אם נקבעה לכך הוראה בתקנון". אכן, החוק הישראלי קובע חד וחלק, כי תכלית חברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים, כדי למקסם רווחים ולעשות תשואה רבה ככל האפשר. נכון, החברה רשאית לחשוב גם על העובדים או הציבור, ואפילו על הנושים שלה – אבל היא לא חייבת.
החוק מחייב אותה אך ורק לחשוב על רווחים, רווחים, ועוד יותר רווחים. זה נשמע אולי בלתי הגיוני למי שאינו מצוי ברזי התפיסה הכלכלית, שהניבה את החוק הזה, אבל בישראל, ניהול עסק תוך התעלמות משיקולים שאינם כסף, כסף, ועוד כסף לא רק שאינו בלתי מוסרי, הוא אפילו הולם את לשון החוק. יש אנשי עסקים "שמאמינים כי הם מגנים על היוזמה החופשית כשהם טוענים בדמגוגיה שעסקים אינם מתרכזים "רק" ברווחים אלא גם בקידום יעדים "חברתיים" רצויים, שטוענים כי לעסקים יש "מצפון חברתי".
הם לוקחים ברצינות את האחריות שלהם ליצירת מקומות עבודה, לביטול אפליה, להימנעות מזיהום סביבתי או לכל מה שעשוי להיות הז'רגון המילולי האחרון של יבול הרפורמות האופנתיות". קשה להאמין שכלכלן או איש עסקים שפוי יעז להתבטא היום בצורה הזו. הסביבה תסתכל עליו כמו שמסתכלים על מי שעומד על ראש גבעת האירוסים וקוטף אותם באדישות לעיני כל. יכול להיות אפילו שיקשרו אותו באזיקים ויאשפזו אותו להסתכלות זמנית. אבל העובדה שאנשים לא מדברים כי לא יאה להגיד את הדברים במפורש, אינה מבטיחה שזה לא בדיוק מה שהם חושבים. ובמשק הישראלי, כך נראה, זה בדיוק מה שחושבים, וחוק החברות מבטא את הגישה הכוחנית הזו ומשקף את רוחם של מי שהגו וניסחו אותו. ישנם דפוסי התנהגות פסולה מסוגים רבים, ובראשם – העסקה פוגענית, שהפכה בישראל למכת מדינה. הרבה יותר משתלם להעסיק אנשים בלי תנאים סוציאליים. זה חוסך משאבים, ממקסם רווחים ומשרת היטב את חשבון הבנק של בעלי המניות. ואם זה טוב לחברות פרטיות, למה שזה לא יהיה טוב לכל המגזרים האחרים? תופעת עובדי הקבלן בישראל אינה חדשה. היא הפכה בשנים האחרונות מתופעה שולית לאחת מתבניות העבודה הרווחות במשק.
חברות כוח האדם פועלות במגוון שיטות כאשר רובן פועלות לפי יחידות עבודה קבועות ותעריף מוסכם. כמו בכל שוק תחרותי אחר גם בתחום זה מתחרות החברות בינן לבין עצמן על הלקוחות השונים , על פלחי שוק שונים ואף על "הספקים"  -העובדים עצמם. חברות כוח אדם החלו את דרכן בארצות הברית כחברות שסיפקו שירותי כוח אדם, משרדי אבטחה, ניקיון ושמירה, אבל כיום מהווים עובדי חברות אלה נתח גדול משוק העבודה בארץ ובעולם. חברות כוח האדם הוקמו מלכתחילה לספק עובדים לעבודות זמניות ועובדים מחליפים לתקופת ביניים. עסקים רבים, ובכללם המדינה, עשו שימוש לרעה בתבנית עבודה זו. החוק בישראל נועד לקדם שוויון ולמנוע הפלייה בין המינים בלבד, אך הוא אינו בא להבטיח שכר שווה עבור עבודה שווה באופן אוניברסאלי. ניתוח החוקים שהתקבלו בכנסת מלמד שמעסיקים רבים יעדיפו להעסיק עובדי חברות כוח אדם וכך יצליחו לעקוף את השוויון שמנסה החוק לכפות.
נושא חברות כוח האדם עורר את בעיית זהות המעביד, בעיקר בנסיבות שחברת כוח האדם אינה עומדת ביעדיה הכלכליים והיא מתמוטטת או קורסת או כושלת בהקשרים מיוחדים נוספים. לכן הובחן על ידי המחוקק בצורך להתערב על מנת להסדיר את המצב ולנסות להגן על זכויות העובדים.
בשנת 1996 נחקק חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם. חוק זה, כפי שיוצג בהמשך, אמנם קבע עקרונות לשיפור המצב והסדרת כללי העבודה בשוק זה אך בין השאר הוא בא להביא לשוויון בתנאי עבודה של עובדי קבלן כוח אדם המועסקים באותו מקום עבודה, ביחס להוראות ההסכם הקיבוצי החלות על עובדים המועסקים במקום העבודה במישרין. אך השוואה זו מיועדת רק לאותם עובדי קבלן כוח אדם המועסקים באותו מקום עבודה תקופה העולה על שלוש שנים. החוק לא פתר את כל בעיות הנדרשות ואף תרם להנצחת עיוותים קיימים. לא ייפלא, אפוא, שגם בכנסת ישראל לא נרשמה הצלחה רבה בחקיקה האמורה לטפל בבעיית עובדי הקבלן. איש כבר אינו משלה את עצמו, שניתן יהיה לחסל את התופעה הזו באופן מוחלט. הרי בתוך עמם יושבים הח"כים, והם יודעים היטב, שממשלת ישראל היא המעסיק הפוגעני הגדול מכולם, ובה עובדים רוב עובדי הקבלן במשך שנים ארוכות, ללא יחסי עובד-מעביד.
המקסימום שמנסים ח"כים ספורים לעשות, הוא לקדם חקיקה שתשית אחריות לא רק על הקבלן/ספק החיצוני, אלא גם על מזמין העובדים. כלומר, מי שמזמין עובדי ניקיון, מאבטחים, מתכנתים זמניים, עובדים רפואיים זמניים, מורים זמניים וכו', יהיה אחראי גם הוא לכך שהעובדים הללו יקבלו את התנאים להם הם זכאים על פי חוק. המעסיקים – באופן טבעי – נרתעים מהחקיקה הזו כמו מאש. מה הם צריכים את האחריות הזו? כיום, מספרם של חברות אשר מאמצות מדיניות של אחריות חברתית בעסקיהן הולך וגדל והוא נובע משתי סיבות עיקריות :
האחת, היא הלחץ המסיבי המופעל בשנים האחרונות על החברות מצד מחזיקי עניין לאמץ מדיניות של אחריות חברית.
הסיבה השנייה טמונה בכך שחברות הגיעו להכרה שאחריות חברתית בעסקים לא רק שאינה פוגעת בערך החברה לבעלי מניותיה , היא אף בעלת השפעה חיובית על ביצועי הכלכליים של החברה ולכן תהינו, האם שוק עבודה זה והחוקים החדשים גורמים לשוויון בין העובדים או שמא מגבירים את האפליה? ושאלת המחקר העולה היא :  האם אימוץ מדיניות העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם מהווה "אחריות חברתית" כלפי מחזיקי העניין ותורמת לביצועיה הכלכליים של החברה? תוכן עניינים

1 .       תמצית מנהלים.                                                                                                               2-3
2 .       רקע
כללי.                                                                                                                         4-6
2 . א.     הסדרי עבודה אלטרנטיביים.
2. ב.     התפתחות הסדרי עבודה אלטרנטיביים.
2. ב.1   גורמים כלליים .
2 . ב.2   גורמים מקומיים.
2 . ג       התפתחויות במסגרת החוקית של העסקה באמצעות קבלני כ"א.
3.       חוק העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם.                                                              7-10
3 . א.     חוק העסקת עובדים ע"י קבלני כ"א התשנ"ו 1996
3 . ב.      חוק העסקת עובדים ע"י קבלני כ"א (תיקון) התש"ס
2 000
4 .       זהות המעביד                                                                                                     11-13
4 . א.     זהות המעביד מבחינה חוקית.
5.       צורת העסקה ע"י קבלני כוח אדם.                                                                       14-17
5. א.     מיקור חוץ- יתרונות למעסיק.
   5. ב.      מיקור חוץ- יתרונות לעובדים.
6.       העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם במגזר הפרטי.                                               18-23
6 . א.     היקף כללי.
6. ב.      מאפיינים סוציו-דמוגרפים.
6. ג.       תחומי עיסוק.
6. ד.      משך העסקה.
6. ה.      היקף משרה.
6. ו.       תמחור שירותי כוח –אדם.
6. ז.       תנאי העבודה.
6. ח.      שכר.
6 . ט.      השוואות שכר עובדים באמצעות קבלני כ"א בהשוואה לשכירים.
7.       דיון ומסקנות.                                                                                                  24-28
8 .       ביבליוגרפיה.
                                                                                                     29