תוכן עניינים
1.       מבוא -3-4 
2 .       מהי גלובליזציה -5-6
3 .       התפתחות הגלובליזציה בישראל
3 .1.    המהפכה הפוסט-תעשייתית –.7-9
3 .2.    המהפכה הבורגנית ומדיניות ההפרטה -…10-12
3 .3.    המהפכה הצרכנית -13-15
3 .4.    השינויים הגיאו-פוליטיים והשפעתם על הכלכלה בישראל–16-17
4 .       התמורות בשוק העבודה
4 .1.    העברת קווי הייצור לחו"ל –…18
4 .2.    כניסתם של העובדים הזרים למשק 19
4 .3.    העסקה באמצעות קבלני כוח-אדם –.20-22
4 .4.    היחלשותם של האיגודים המקצועיים -..23-24
5.       השלכות 5.1.    החרפת אי-השוויון במשק —
5 -27
5.2.    הנסיקה של ההון -.28-30 5.3.    שילובם של העובדים הזרים בחברה הישראלית –31-32
6 .       סיכום 33-34
7.       ביביליוגרפיה -35-36
מבוא
ב"סולם הגלובליזציה" המדרג מדינות על פי מדד משוקלל של מאפייני גלובליזציה, מוקמה ישראל במקום ה-15
מבין כל מדינות העולם (נכון לשנת 2006). ב-20 שנה האחרונות הוכיחה ישראל שכוחה בגלובליזציה, במפעלי התעשייה עתירי טכנולוגיה ויזמות, בחברות רב לאומיות הפועלות ברחבי העולם ובהשקעות של יחידים הרחק מגבולות המדינה. השתלבותו מרחיקת הלכת של המשק הישראלי בתהליך עיצוב העולם מחדש על ידי הגלובליזציה משפיעה על כל אורחות חיינו. תהליכי הגלובליזציה העוברים על מדינת ישראל באים לידי ביטוי בהיבטים שונים כגון כלכליים, פוליטיים וחברתיים. מהשינויים הבולטים בדפוסים הגלובליים החדשים הם ההכרה בעליונותו של ערך התחרות בקידום הכלכלה והחתירה הבלתי-פוסקת להתייעלות. כך הפכה ישראל לחברת שפע בעלת סגנון חיים צרכני ונהנתני המאופיין בצמיחה וברמת חיים גבוהה, חברה שהפרט הוא במרכז ולא הקולקטיב. התפתחות התעשייה הטכנולוגית ובראשה תעשיית ההיי-טק הקנו לישראל מוניטין עולמי ורווחי עתק. בד בבד, התרחבו הפערים החברתיים והעוני החריף. כמו כן, המצוקה החברתית גדלה בעקבות הקיצוצים בשירותים החברתיים והנטישה ההדרגתית של מדינת הרווחה.
הגלובליזציה אומצה כמדיניות רשמית של ממשלות ישראל:
"המשק הישראלי הוא משק קטן ותלוי בסחר החוץ שלו. התפתחותו המוצלחת מותנית בהתמחותו בענפים שבהם יש לו יתרון יחסי, כך שיהיה מסוגל לייצר ולייצא מוצרים באיכות גבוהה ובמחירים תחרותיים. מגמה זו מחייבת חשיפה לשוק העולמי והסרת הגבלות מכסיות ומנהליות […] הממשלה תפעל להשתלבות בכלכלה העולמית" (ממשלת ישראל, 2003).
כמו כן, הגלובליזציה אומצה אף כמדיניות הרשמית של בנק ישראל:
"המכנה המשותף של הסכמים והחלטות שננקטו הוא פתיחת המשק הישראלי לעולם. במשך השנים דבק לתהליך הזה השם "גלובליזציה".
התפיסה הגלומה בה היא שהמשק הישראלי, בהיותו משק קטן, יוכל למצות את פוטנציאל הצמיחה שלו רק אם יהיה משק פתוח לתנועה חופשית של סחורות, שירותים והון. הפתיחות הזאת חייבה גם אימוץ סטנדרטים בין לאומיים של ניהול הן במגזר הפרטי והן בתחום המקרו-כלכלי. בין השאר, היה על הממשלה – להוריד את נטל המס […], לצמצם את הוצאות הממשלה […] ולדאוג לשיפור המבנה התחרותי של ענפי המשק באמצעות רפורמות מבניות" (דוד קליין, 2003).
תופעה בולטת בחברה הישראלית הנובעת מחדירתה של הגלובליזציה למשק הישראלי הינה השינויים בשוק העבודה. כיום הולכת ומתגבשת הדעה כי אנו צועדים לקראת עולם ללא מקומות עבודה. אם אפשר לעשות זאת מבלי להעסיק אף עובד אחד – מה טוב. ההתפתחויות הטכנולוגיות הופכות את העובדים לכמעט מיותרים ברוב ענפי הייצור המתוחכמים. הייצור הפשוט עובר במהירות לארצות המספקות עובדים בשכר רעב. פסי יצור הדורשים עבודה זולה, כגון אלה של ענף הטקסטיל, מועברים מישראל למדינות הסמוכות לה ולמזרח אסיה, ומאידך חברות ותאגידים רב-לאומיים רבים פותחים מרכזי מחקר ופיתוח בישראל. הטענה היא שהליברליזציה, או "גמישות בשוק העבודה" תביא לתנועת משאבים יעילה מסקטורים פחות רווחיים לסקטורים יותר רווחיים. בפועל, אין הדבר כך ולמעשה המובטל של ימינו כפוף למגמה הכלל-עולמית, התובעת את צמצומם וביטולם של מקומות תעסוקה רבים ללא יצירת מקומות תעסוקה חדשים שיתאימו לכישוריו .
בסמינריון זה אבחן את השלכות הגלובליזציה על הכלכלה בישראל, תוך התמקדות בשינויים שחלו בשוק העבודה בשנים האחרונות. תחילה אבהיר את משמעות המונח גלובליזציה ואסקור את הגורמים המרכזיים שאפשרו את הנעת התהליך העולמי. לאחר מכן אציג את המאפיינים של התפתחות הגלובליזציה בישראל ברבדיה השונים ואבחן את נקודות המפנה המרכזיות. אתייחס לתמורות שחלו בשוק העבודה הישראלי ולהשלכותיהן הכלכליות-חברתיות, ואסיים בסיכום הנושא.