אתנוגרפיה בנושא עליה לקבר הצדיק משטפנשט (ציון 98)
מוסד לימוד | אוניברסיטת בר-אילן |
סוג העבודה | עבודה אקדמית |
מקצוע | אנתרופולוגיה |
מילות מפתח | אמונה, אנתרופולוגיה, אתנוגרפיה, דו"ח אתנוגרפי, דת, הילולה, עלייה לקבר, קברי צדיקים, שטפנשט |
שנת הגשה | 2006 |
מספר מילים | 4640 |
מספר מקורות | 10 |
תקציר העבודה
תקציר מבוא
מדינת ישראל מכוסה במאות ואלפי אתרים שהיגיון קיומם אינו קשור לשימושים מעשיים אלא להיותם "מקומות זיכרון", כלומר אתרים המתחברים לעבר מיתי אשר משופעים במשמעויות סמליות של רוחניות וקדושה. סוג אחד של מקומות הזיכרון הללו הוא קברי הצדיקים, והתופעה היוצרת סמליות של רוחניות וקדושה היא העלייה אליהם. לפי גונן (1998) התופעה הדתית של עלייה לקברי צדיקים ידועה כבר לפחות מן המאות הראשונות של האלף הקודם, והן מורשת היישוב היהודי אשר חי בארץ עוד לפני שהחלה עליית המקובלים ממגורשי ספרד במאה השש עשרה. בכל אתר קבורה בו שוכן צדיק ישנן פרקטיקות שונות אשר חלקן משותפות לכל הקברים, אך אחדים מהמנהגים מיוחדים לקבר ספציפי כזה או אחר. במוקד עבודתנו עומד קברו של האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמאן הידוע בשם "הצדיק משטפנשט" (להלן "הצדיק"), וההילולות השונות המתקיימות במתחם ציון קברו. "דתות העולם מטפלות היטב בבעיות הגדולות של הקיום האנושי, כמו גאולה והישארות הנפש, אך הן פחות קשובות לבעיות החיים ה"קטנות" – מחלה, כישלון בלימודים או בעסקים, קושי במציאת בן או בת זוג, העדר ילדים וכיוצא בזה" ועל כן יש "צורך חזק בישויות מתווכות שיקטינו את הפער העצום שבין האל והמאמין" (בילו,1997). גם בציון קברו של "הצדיק" מצאנו פרקטיקות שמסייעות בבקשת פתרונות לבעיות החיים ה"קטנות". בעיון בכתביהם של טרנר (2004) והבילנד (1999) על טקסים בכלל וטקסי מעבר בפרט, מתקיים דיון במבנה הטקסי שהביא ואן גנפ (1960) בו עיקרו של הטקס מאופיין בשלב לימינלי, שעיקרו הוא כניסה למצב חברתי מעורפל בו בד"כ ניתן למצוא פגיעה פיזית או נפשית, הקרבה אישית או שינוי קיצוני בתנאי חייו של הפרט. על בסיס דברים אלו ציפינו למצוא בטקסי העלייה לקברו של "הצדיק" טקס משמעותי שיכיל בתוכו מאפיינים לימינליים שיתנו הצדקה לבקשות שנעשות מעל ציון הקבר. השאלות שהתעוררו תוך כדי ולאחר ההשתתפות בטקסים הם שהובילו אותנו לחיפוש אחר תשובות למספר נקודות. האחת היא, עובדת ההבדל המשמעותי הקיים בין מספר וזהות המשתתפים בהילולה, בהתייחסות לשני ההילולות המתקיימות במקום, האחת בימי שלישי והשנייה בימי חמישי. נקודה נוספת עליה רצינו לעמוד היא העובדה שציון קברו של "הצדיק" שוכן במרכז הארץ, בניגוד לרוב קברי הצדיקים השוכנים בפריפריה ודורשים מאמץ פיזי להגיע למקום, וכיצד עובדה זו תורמת או מזיקה לחוויה אותו עובר הפרט בטקסי ההילולה. בנוסף, עבודתנו תתייחס לפרקטיקה הייחודית המאפיינת את התצפית המשתתפת בשדה מחקר של בית קברות, הילולה או טקס דתי דומה. תוכן עניינים:
מבוא 3
השדה ושיטת המחקר -…4
ממצאים –.9
דיון וסיכום -..11
רשימה ביבליוגרפית –14