מבוא
מאז הקמת המדינה מדינת ישראל פעלה והונהגה תחת החשש שהאיום הערבי הוא איום לעצם קיומה, תחת הנחת עבודה לאומית של מאבק על השלמות הטריטוריאלית ועצמאות מדינית. האיומים הביטחוניים ודרך המאבק המתיש עם הטרור יצרו עימות רצוף עם שלטון החוק, שלטון דמוקרטי שדוגל בעיקרון השוויון, בעיקרון של זכויות אדם, בעיקרון של הכרעת הרוב.
הנקודה בה החלו להיפגש ולהיאבק על הבכורה שבהכרעה השיפוטית שצריכה לשקף את ההכרעה לטובת האינטרס הלאומי, חברתי הרחב, הנקודה הזו הביאה לעימות בין הצורך לשמר את עצם הקיום הלאומי לעומת זכויות פרט שעצם מימושם יכול בתנאים מסוימים לעמוד בסתירה ולהוות איום ממשי ומוחשי על הקיום הלאומי.  גם הקהילה הבינלאומית מכירה ככלל בזכותה של כל מדינה לאחוז באמצעים שונים כדי להגן על קיומה ואופי שלטונה.
אך כל מדינה נדרשת למציאת נקודת האיזון הנכונה בין הצורך להבטיח את קיומה מחד ומאידך להבטיח את עיקרון שלטון החוק וזכויות אדם.
המעצר המנהלי –  כשמו כן הוא, מעצר הנובע על סמך החלטה מנהלית בלבד, ללא הכרעה שיפוטית, ללא כתב אישום וללא משפט. מטרתו, לא להעניש אדם על מעשיו בעבר, אלא למנוע סכנה לביטחון המדינה או בטחון הציבור ממעשיו בעתיד. זהו אמצעי חוקי המאפשר לעצור אדם רק אם אין אמצעי חמור פחות למנוע את הסכנה הנשקפת ממנו. כל חברה חייבת להגן על ביטחונה מפני אויבים מבית ומחוץ, אך אצלנו סוגית ביטחון המדינה מקבלת ממדים מיוחדים: מדינת ישראל מוקפת מדינות הנמצאות אתה במצב מלחמה אקטואלי או פוטנציאלי מאז קיומה. כמו כן, סובלת מאיום מתמיד בפעולות טרור נגד אזרחיה, איום הנובע מעוינות של גורם לאומי שבניו הם מיעוט מאוכלוסיית המדינה. שעת החירום המתמדת מצדיקה אמצעי זהירות והתגוננות היכולים להיראות כפגיעות בלתי מוצדקות בזכויות האדם במדינות הנהנות משלום. חובתנו כמדינה דמוקרטית-ליברלית לאזן כל העת בין הצורך בשימוש באמצעי של מעצר מינהלי אשר המצב החוקי בארץ קובע כי הוא תקף בשעת-חירום בלבד לבין החובה לזכור, כי המצב הביטחוני מחזק את הסכנה שה"ביטחון" יהפוך למעין סיסמה (תעודת ביטוח) המצדיקה הכול. ואכן, בהכרעות שיפוטיות שונות בהן נדרש ביהמ"ש ליתן את דעתו בסוגית חוקיות המעצר המנהלי, הזהיר מפני שימוש לרעה בתווית הביטחון במקרים לא מתאימים; מעצר נכבדים דרוזים שקראו לשביתה בעקבות החלת החוק הישראלי על הגולן, מעצר פעילים במחאה על הקמת גדר ההפרדה ועוד.   בשנת 1979 כאשר נחקק חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), רבים ראו בו כמסמן את 'שעתה היפה של הדמוקרטיה' משום שמחק מספר החוקים את החקיקה הדרקונית-הקיצונית המתירה פגיעה בזכויות אדם ללא בקרה שיפוטית נאותה וקבע תחתיה כללים משפטיים ברורים שתכליתם לאזן בין צורכי הביטחון שבשמם מוצאים צווי המעצר לבין החובה הדמוקרטית להגן על זכויות העציר. אולם, בחינת השימושים השונים שנעשו במסגרתו, המקרים שנדונו בבתי המשפט ופסקי הדין שניתנו, מעלים הבחנות המאירות חקיקה נאורה זו באור בעייתי. האם העילות והמטרות למעצר מנהלי שהחוק מסייע להשיג בתכליתו,  כאשר הטיעונים הם טעמי 'בטחון המדינה' או 'בטחון הציבור' ?                                                          תוכן העיניינים מבוא
המעצר המנהלי חלק ראשון: רקע משפטי פרק ראשון: המשפט הישראלי פרק שני: עילות המעצר המנהלי פרק שלישי: יחסה של המדינה כלפי יהודים                      וכלפי ערבים ביחס למעצר המנהלי חלק שני: מעצר מנהלי בשטחים פרק ראשון:  שיקולי בטחון             1. אמצעים מנהליים פחותים בחומרתם              2. מניעה או ענישה?
                             3.הגדרת ה"סכנה לבטחון"                                 4.התבטאויות והתארגנויות פוליטיות כ"סכנה לבטחון"                         א. הגבלת חופש הדעה וחופש הביטוי                         ב. הגבלת קבוצות אופוזיציה פוליטיות פרק שני: בסיס אישי למעצר מנהלי             1. הליך משפטי הוגן                            2.
אי-סדרים פרוצדורליים                    3. מעצר לצורך חקירה                       4. ערעור על מעצר מנהלי                         א. מועד הערעור                         ב. חיסיון הראיות                         ג. תוצאות הערעור                         ד. ערעור לבית המשפט העליון                                   5. הארכת צו המעצר המצב היום פרק שלישי: תנאי המעצר             1. העברה מחוץ לשטח הכבוש                   א. ביקורים של עורכי דין                    ב. ביקורי משפחות                         2. תנאי המעצר                               3. האפשרות לעבוד וללמוד                                                4. בטחונם של העצירים חלק שלישי: המשפט הבינלאומי             1. המשפט הבינלאומי העוסק בזכויות האדם           
2 . המשפט ההומניטרי הבינלאומי חלק רביעי: המעצר המנהלי בראי המשפט המשווה     פרק ראשון : מעצר מנהלי בבריטניה             פרק שני :
מעצר מנהלי בארצות הברית חלק חמישי: סיכום – סוף דבר נספחים: א. נתונים                    ב. תגובת דובר צה"ל ביבליוגרפיה : א.מקורות בעברית ואנגלית                             ב. חקיקה ופסיקה                             ג. אתרי אינטרנט