ייצוג הזיכרון הנשי: בסיפורי אלף לילה ולילה המונח ”חכואת" הוא השם הערבי למילה מספר, "חכואת" היה כינויים של מספרי הסיפורים בעולם הערבי, כל מספר  התמחה בסוג מסוים של ז'אנר: קומדיה, דרמה, סיפורי פנטזיה, משלים. מספרי הסיפורים פרשו את מרכולתם בפני העוברים והשבים בכיכר העיר ובמקומות מרכזיים, הם העניקו לכל עובר אורח את ההזדמנות להתמסר לסיפוריהם ולעבור למימד אחר של צבע, רגש,ידע ובעיקר דמיון.
 ( סדן יוסף"לא אלף ולא לילה" ,ספריה לעם-עם עובד, תל –אביב 2003 ע"מ-8-9)         מספרי הסיפורים ,שהיו ברובם גברים נתפסו כבעלי הידע המסורתי , כמבדרים ואפילו כנציגיה של תרבות רחוב זולה שיש להימנע ממנה ולהעמיק את הלימוד ואת הקשב בקוראן על פניה .
"במאה העשירית לספירה פרסם הסולטאן של העיר בגדאד פקודה על פיה על כל הציבור לדעת כי לא יורשו יותר מספרי הסיפורים לעמוד בכיכר העיר, זאת משום שטען כי על הציבור לדעת להבחין בין אמת לבין פנטזיה, אותם סיפורים המסופרים על ידי מספרי הסיפורים מערערים את תפיסת המציאות שכן ישנם אנשים התופסים אותם כאמת לאמיתה".
(Mernissi Fatema"Scheherazade goes west", Washington sqare press, New York
2 001 p.g 53-55) פרסום זה מצביע על כוחם של מספרי הסיפורים , מימי הביניים ועד לתקופתנו שירתו מספרי הסיפורים כמעבירי הידע המעשי, האמונות ,המסורת חלקם אף הופיעו בחצרותיהם של מלכים ובעלי מעמד גבוה, היות וקריאה וכתיבה בתקופות המוקדמות, ועלות ההדפסה בתקופות  המאוחרות בהן התפתחו בתי הדפוס, העלות של השימוש בדיו,היו נכסיהם של בעלי המעמד הגבוה וההון, ניתן להניח כי מספרי סיפורים אלו היוו את הכלי התקשורתי הנפוץ ביותר, סיפורים אלו עיצבו את תפיסותיהם של השומעים בכל תחומי החיים ובהם גם בעיצוב יחסי הכוח בחברה , מערכות היחסים בין גברים לנשים , תפקידה ומיקומה של האישה.
      מעשיות ועלילות רבות  הגיעו לאוזניהם של אנשים רבים באמצעות המדיום של מספרי הסיפורים. ברצוני להתמקד ולעסוק  בקובץ מסוים ומפורסם, ניתן לטעון כי הוא הקובץ המפורסם ביותר ,שתחילת דרכו ממספרי הסיפורים בכיכר העיר ועד לימנו על מדפיהן של ספריות מכובדות ברחבי העולם. במאה החמש-עשרה קובצה בעיר אלכסנדריה שבמצרים סדרת סיפורים שנאספו יחדיו. רובם סופרו לראשונה בהודו, וחלקם סופרו בפרס, כולם נכתבו בערבית ונערכו בקהיר. –