אונס בצבא הגנה לישראל-אירוע אונס בשנת 2003 במעבר ברצועת עזה

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2007
מספר מילים 5460
מספר מקורות 11

תקציר העבודה

תוכן עניינים
                                                                                                                                    עמ' תוכן עניינים  –               2
1 . מבוא  —                3
2 . הצגת המקרה  –…                4
3 .אונס-רקע
תיאורטי -..                5             3.1 הגדרה של אונס  ..                5             3.2 אונס והטרדה מינית בצה"ל                   8               3.3 טיפול באונס בישראל ובצה"ל –..                 9             
4 . תיאוריות בהסבר אונס                 10                
4 .1 הגישה הביולוגית  .             10           
4 .2 הגישה הפסיכולוגית  –.              12    5. סיכום  -…               13       
6 .ביבליוגרפיה                 14
7. נספחים  -.               15  
1 . מבוא
ההגדרה הספציפית של אונס משתנה ממדינה למדינה בעולם. הדבר בדרך כלל מהווה מגע באברי המין, הפה ופי הטבעת נגד אדם, בניגוד לרצונו. במקרים רבים השימוש בכוח פיסי, האיום או ההפחדה מעורבים בביצוע האונס. עם זאת, באופן עקרוני, האונס מוגדר כמעשה של אלימות ושליטה שבו המגע המיני בא לידי ביטוי כשימוש בנשק (2003, McCandless).
ההטרדה המינית היא תרגום עברי של הביטוי  Sexual Harassment, אשר הוטבע בשפה האנגלית בארצות הברית בשנות השבעים של  המאה ה-21. ההטרדה המינית מוגדרת כהתייחסות לאדם, לרוב לאישה כאל אובייקט מיני. הטרדה מינית היא התנהגות בוטה הפונה אל מיניותה של האישה כאשר היא איננה מעוניינת בכך          (קמיר,
1 999).
לפי קמיר (1999), נשים כקבוצה, סבלו במהלך ההיסטוריה מסוגים ייחודיים של דיכוי והשפלה בחברת המבנה החברתי הפטריארכאלי. הן הוגדרו מתוך נקודת מבטם של גברים כיצורים מיניים וכאובייקטים מיניים לשימושם של הגברים. המיניות הוגדרה כמאפיין מרכזי לאישיות האישה, וביחס לגברים הן הובנו כ"פיתוי", כ"מכשול" וכיצורים שעצם נוכחותם מעוררת תגובות מיניות. המיניות הנשית נתפסה כמאיימת, בלתי נשלטת, מסוכנת ושלילית, ומחייבת שליטה גברית. אישה שלא כיסתה באותה תקופה את חלקי גופה או שיערה, נתפסה כ"פרובוקטיבית" מבחינה מינית, כ"מזמינה" התייחסות מינית מצד גברים, כ"זולה" ואף כ"אשמה", אם גברים הגיבו כלפיה ופגעו בה כנגד רצונה.
בשני העשורים האחרונים זוכה נושא האונס לעניין גובר בקרב גורמים שונים, כמו האקדמיה, התקשורת והציבור הרחב. ראשית המפנה התחולל בתחילת שנות השבעים של המאה ה-21. תפיסת האונס בחברה החלה להשתחרר ממיתוסים למיניהם ומתיאוריות חסרות בסיס אמפירי, ומעתה התבסס הדיון על תיאוריות הנשענות על נתונים אמיתיים. מאז שהחלו באיסוף עדויות של נאנסות ובחשיפת המציאות שלהן, החלה להיווצר דינאמיקה חברתית מורכבת, שאחת מתוצאותיה היא השינוי בהגדרת האונס והרחבת משמעותו. בתהליך שנמשך עד היום, מתגלים הממדים האמיתיים של אונס נשים וניצול מיני של ילדים וילדות. כמו כן נוצרה מודעות לסוגי אונס שונים כמו "הטרדה מינית בעבודה, אונס במסגרת פגישה, אונס אישה בידי בעלה ואחרים (עילם, 1994).
לרבים מאיתנו תפיסות מוקדמות המורכבות מתבניות רגשיות וקוגניטיביות על עברייני המין. התבניות הללו נבנות בעיקר ממסרים חברתיים ומשפטיים שמדגישים את היותם סוטים, חסרי מצפון, אכזריים ולעיתים אף חולים. יתר על כן, עיסוק בנושא זה מעלה בין היתר שאלות רבות על מיניות, מבנה חברתי, שיפוט מוסרי, התפתחות נפשית ועוד (McCandless, 2003).
עבודה זו תעסוק בנושא אונס והטרדה מינית במסגרת הצבא הישראלי ובכלל. העבודה תסקור את ההגדרה הכללית של האונס, את נושא האונס בצה"ל, את הנתונים הסטטיסטיים של אונס בשנת 2003-2004, ויוצגו שתי תיאוריות: ביולוגית ופסיכולוגית, שבעזרתן ניתן להסביר במעט את תופעת האונס ואישיות האנס.