היחס למיעוט הערבי במערכת המשפט הישראלית - האם ביהמ"ש מושפע מהמצב הפוליטי ומהלכי הרוח של ציבור הרוב?

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , , , , ,
שנת הגשה 2008
מספר מילים 7867
מספר מקורות 25

תקציר העבודה

                           נושא המחקר:
                    היחס למיעוט הערבי במערכת המשפט הישראלית – האם ביהמ"ש מושפע מהמצב הפוליטי ומהלכי הרוח של ציבור הרוב?
                                    תוכן העניינים
1 .     מבוא -…2

2 .     סקירת מחקרים העוסקים בהשוואת הכרעות השופטים לגבי נאשמים יהודים מול נאשמים ערבים -.4

3 .     דיון בממצאים וניסיון להסבירם ..23

4 .     סיכום ומסקנות –28
5.ביבליוגרפיה –..30
1 .    מבוא
אחת התופעות המרכזיות המעסיקות חברות ומדינות מודרניות היא תופעת אי השוויון בין רוב ומיעוט ובין קבוצות אתניות וגזע שונות, ובעבודה זו אעסוק באחד ההיבטים של תופעה זו.
אין חולק כי הרכבה של החברה במדינת ישראל הינו הטרוגני ומגוון. אם נתייחס להרכב זה מן ההיבט הדמוגראפי הרי שניתן לטעון כי החברה הישראלית הינה חברה רב-תרבותית מובהקת, מאחר והיא מורכבת ממספר רב של קבוצות אתניות שונות.
הקבוצה האתנית השנייה בגודלה במדינת ישראל היא האוכלוסייה הערבית-ישראלית, המהווה כחמישית מכלל אוכלוסיית המדינה.
בעבודה זו אעסוק בסוגיות הקשורות לשאלת האובייקטיביות והשוויוניות של מערכת המשפט הישראלית בכלל, ובתי המשפט בפרט, כלפי קבוצת המיעוט של אזרחי המדינה הערבים.
נושא זה במיוחד מעניין לבדיקה, לטעמי, מאחר וחלק מיסודות המערכת המשפטית ומערכיה המוצהרים בכל מדינה דמוקרטית ומתוקנת הם הערכים של אי משוא פנים ושל שוויון בפני החוק, ללא הבדל של דת גזע ולאום. בתי המשפט העוסקים בדין הפלילי נוקטים בהליכים של קבלת החלטות כדי לקבוע חפות או אשמה, ובמקרה שנקבעה אשמה – עליהם לקבוע גם את סוג העונש ומידתו. הבסיס המשותף להליכים אלו הוא עשיית צדק, המתבטאת, בין השאר, באי-הטיית משפט. עקרון האחידות בענישה ובשיפוט הוא, ללא ספק, אחד מעקרונות היסוד של עשיית דין בכל חברה מתוקנת השואפת להיקרא "דמוקרטית". עקרון זה קובע שהחוק הפלילי חל באותה מידה על כלל הנאשמים, ושהפרתו תביא לאותן תוצאות, בכל קבוצות התושבים באוכלוסיה.
במילים אחרות, השאיפה היא כי העבריין יישפט עפ"י הדין שהופר ולא עפ"י השתייכותו לקבוצה זו או אחרת. לפי עיקרון זה, יש להטיל סנקציות שוות בגין מעשים והתנהגויות עברייניות זהות.
אחידות נשאפת זו בסוג וברמת הענישה אסור שתהיה מכאנית ופורמאלית בלבד, אלא השאיפה היא לאחידות מהותית ועניינית החותרת, ככל הניתן, לשוויון בטיפול במקרים הדומים זה לזה מבחינת כל ההיבטים הרלבנטיים לענישה.
ברמת העיקרון, מצופה מן השופט כי החלטותיו לא תהיינה מושפעות מרקעו החברתי האישי, מהשקפת עולמו או מדעותיו הקדומות. קציני מבחן ושופטים חייבים להיות מודעים לשיקוליהם, ומסקנותיהם חייבות להיות מנותקות מהשקפות עולם אישיות ופוליטיות.
בעבודה זו אנסה לבחון האם ערכים ועקרונות אלה אכן עומדים במבחן המציאות והאם אין פער בין עקרונות וערכים מוצהרים אלה לבין המצב הנוהג בפועל.
מטרת העבודה הינה לבחון שתי שאלות, אשר קשורות זו בזו. השאלה הראשונה שתיבחן הינה האם ניתן לזהות שונות מובהקת בפסיקותיהם של שופטים בבתי-המשפט לגבי נאשמים יהודים לעומת ההחלטות שהם מקבלים לגבי נאשמים ערבים.
השאלה השנייה שתיבחן, בהנחה שאכן תימצא שונות מובהקת כאמור, הינה האם למצב הפוליטי ולהלכי הרוח של ציבור הרוב כלפי האוכלוסייה הערבית בזמן נתון ישנה השפעה על החלטות אלה של השופטים.    השערות המחקר שלי בעבודה זו הן שתיים:
1 .      סיכוייו של נאשם ערבי  להיות מורשע הינם גדולים באופן מובהק מאלו של נאשם יהודי אשר ביצע את אותה העבירה ובנסיבות לגאליות זהות, וגם במקרים בהם מורשעים נאשמים ערבים ויהודים בביצוע עבירה מסוימת, גזר הדין שיוטל על הנאשמים הערבים יהיה חמור יותר מזה שיוטל על מקביליהם היהודים. השערה זו מבוססת בעיקרה על מספר לא רב של מחקרים שנעשו בארץ בנושא זה  במהלך 30 השנים האחרונות, וכן על מספר מחקרים שנעשו בארה"ב ובחנו את יחסה של המערכת המשפטית לקבוצות המיעוט בחברה, תוך מתן דגש לשונות בהחלטותיהם של השופטים לגבי נאשמים מקבוצות הרוב ומקבוצות המיעוט.
2 .      המצב הפוליטי, דעת הקהל והלכי הרוח של ציבור הרוב כלפי אוכלוסיית המיעוט בזמן נתון משפיעים באופן ישיר על ההחלטות שמתקבלות ע"י השופטים לגבי עבריינים השייכים לקבוצת המיעוט.
השערה זו מתבססת על תיאוריות מתחום הסוציולוגיה והקרימינולוגיה ועל מספר מאמרים שדנו בקשר שבין משפט לפוליטיקה ובין משפט לחברה.
  ההסבר שיוצע לביסוס השערות המחקר שלעיל הוא כי גם בתחום המשפט, בדומה לתחומים אחרים, ישנה השתקפות של יחסי רוב- מיעוט  בחברה וכי המערכת המשפטית איננה מייצגת אמת אבסולוטית ומוחלטת ואיננה מנותקת, כפי שהיא מתיימרת להיות, מהרקע הפוליטי-בטחוני של השסע הלאומי בין רוב למיעוט בישראל ומהשפעות חיצוניות של הלכי רוח חברתיים ופוליטיים.
מבחינה מתודולוגית, בדיקת השאלות האמורות שבבסיס עבודה זו תיערך באמצעות ניתוח מספר מחקרים שנעשו בתחום זה בארה"ב ובארץ ומצאו כי ישנה שונות מובהקת באופן קבלת ההחלטות ע"י שופטים לגבי נאשמים מקבוצת הרוב מול אלו מקבוצת המיעוט. כן ינותחו מספר מאמרים בהם נטען כי לדעת הקהל ולהלכי הרוח של ציבור הרוב כלפי אוכלוסיות המיעוט ישנה השפעה ישירה ומשמעותית על האופן בו שופטי ביהמ"ש, אשר משתייכים מטבע הדברים ברובם לקבוצת הרוב, פוסקים במקרים בהם הנאשמים שבפניהם באים מקרב קבוצות המיעוט.