עבודת הגשה בקורס:
"משמעות החיים מהיבטים פילוסופים, פסיכולוגים ודתיים" משמעות החיים בצל השואה תאריך הגשה: 31/12/07
תוכן עניינים:
מבוא סקירה תיאורטית משמעות החיים בהיבט פילוסופי בהיבט פסיכולוגי בהיבט דתי           משמעות החיים בצל השואה ממצאים           ניתוח הממצאים סיכום ומסקנות אישיות ביבליוגרפיה נספח 1: שאלון   נספח 2: ראיונות עם ניצולי שואה מבוא
אנו נולדים, זוכים לחינוך, מוצאים בן זוג, מקימים משפחה, חוסכים מספיק כסף על-מנת להדוף את המצוקה, חיים את מאבק הקיום הבלתי פוסק, נעשים זקנים, חלשים ועצובים ואז מתים – מסכת חיים טיפוסית של אדם החי באחת ממדינות המערב. אנשים רבים מעולם לא עצרו על מנת להתייחס למשמעות החיים, לאחר שנים רבות הם מביטים לאחור ותוהים מדוע נכשלו היחסים שלהם והם מרגישים ריקנות וזאת למרות שהגיעו להישגים שרצו. אפשר להסתכל על חיינו האנושיים כחלק מהטבע והצו הקיומי, בין אם נתבונן על כך בהקשר הדתי (אלוהים בורא את הבריאה)  ובין בהיבט החילוני (התפתחות, אבולוציה של הטבע) ברור שהיה צריך לכלול במערכת הגנים שלנו, בתודעה שלנו, בתוכנו, איזו פקודה שאומרת לנו לחיות, איזה משהו המצווה עלינו לשרוד. ייתכן ואותו גורם המובנה בתוכנו גורם לכך שאנו נוטים להתעלם ולהתכחש רוב הזמן לשאלת ארעיותנו בעולם כי אם היינו חושבים על כך, היינו נכנסים אולי לפחד משתק, ייאוש מרדים: בשביל מה להתאמץ, לרוץ, להשיג, להרוויח כסף, להקים מדינה, להגן על גבולותיה, להחזיק מעמד נוכח קשיים כלכליים ופיזיים. בשביל מה אם אנחנו רק פסיק לעומת הזמן שעולמנו קיים. כך שיש כנראה מנגנון פנימי, שמחייב אותנו לחיות.
אי לכך, עלו שאלות רבות מספור, שעליהן אנסה לענות במהלך עבודתי בנושא משמעות החיים: מה המשמעות של החיים שלנו? איזה משמעות ניתן לחיינו?
מה קורה כשמשיגים את המטרה? מאבדים את משמעות החיים? בוחרים במטרה אחרת?
"מטפסי ההרים בהגיעם לפסגה וחזם ריק מהרים ריק מפסגות" (נתן זך). ומה אם המטרה שהציב האדם לעצמו מסתברת לו לאחר זמן כמוטעית?
את משמעות הקיום אבחן באנשים שחיו בצל השואה ואתהה על התמודדות האדם בשואה בצל איום המוות התמידי שריחף מעליו? אתמקד בהתנהלות היחיד בזמן השואה מבחינת יחסיו עם עצמו ועם סביבתו – הבנת המציאות הזו והזוועות שהתחוללו בה רק מדגישה את תעצומות הנפש שנדרשו מהאדם בשואה לא רק לנסות ולשרוד בעצמו – אלא לנסות ולעזור גם לאחרים סביבו.             בחינת צלם האדם בצל המוות אל מול העובדות ההיסטוריות בדבר הזוועות שחוללו הנאצים בזמן השואה, מעלה שאלות קשות בדבר התהומות אליהן יכולה להידרדר ההתנהגות האנושית. אבל תחתית זוועות המלחמה מאירה בעצם את פסגות הרוח האנושית ומצביעה על יכולות נפשיות אדירות אליהן הגיעו אלה שחיו בעולם ללא מוסר ויכלו לו. פרנקל מתאר בספרו, כיצד שרד את הגיהנום של אושוויץ בזכות הרצון להעלות על הכתב את תורת הלוגותראפיה. זוהי ההוכחה על עוצמת הרוח לעומת עוצמת החומר. הוא אמר בעצם – בכל מצב ויהיה הקיצוני ביותר, יש לאדם אפשרות למצוא משמעות לחייו. ואם תהיה לו המשמעות והאמונה במשהו, הוא יצליח לצאת מהמצב הקשה ביותר. על מנת לבדוק את משמעות החיים בצל השואה ראיינתי חמישה אנשים שהם ניצולי השואה. באמצעות תוצאות הראיונות והקישור למקורות ביבליוגרפיים מתחום הפילוסופיה והפסיכולוגיה אבדוק את השאלה המרכזית מהי משמעות החיים בצל השואה ?
ציטוטים בנוגע למשמעות החיים שנאספו משלל מקורות:
ליהנות או לחוות את החיים, לאהוב לעזור ולשרת אחרים, החיים הם מסתורין, החיים חסרי משמעות, לשרת ולסגוד לאל ולהתכונן לחיים הבאים, החיים הם מאבק, לתרום משהו שהוא גדול מאתנו, להגשים את עצמך, ליצור משמעות משלך, החיים הם אבסורד או בדיחה – ציטוטים אלו היוו בסיס לשאלות הראיון שנשאלו המרואיינים על מנת לנסות לגבש דעה אחידה על משמעות החיים (מאמר בעברית). הגישות הרבות של הפילוסופים השונים, אנשי רוח ואנשי פסיכולוגיה היוו את היסודות בצורה מושלמת למהלך המחקר המעשי וענו על השאלות שנשאלו במהלך העבודה. בפרק הניתוח והמסקנות אציג את כל ההיבטים שנשזרו בנושא המרכזי של משמעות החיים בצל השואה בעקבות הסקירה התיאורטית והראיונות.