במסורת התיאולוגית האלוהות היא המקור לכל ערך מוסרי. טוב ורע כסימני ערך לישים ומעשים נקבעים על פי קוד מוסרי שקנה המידה שלו הוא מה שמקודש במסורת הדתית. גדעון סגל טוען כי בדיוק לעבר ציוני הערך האלו מכוון שפינוזה את חיצי הביקורת שלו. לפיו, שפינוזה יוצא נגד המסורת התאולוגית האריסטוטלית הגורסת כי הטוב ורע הם אינהרנטיים לדברים הטובים והרעים. לפי שפינוזה הערכיות מכוננת על ידי האדם והיא פונקציה של שאיפותיו.
הרמב"ם דן בסוגיית הטוב והרע בהקשר של תורת ההשגחה. הבעיה העומדת בפני הרמב"ם היא הצדקת הרע בעולם שבו הבורא ובריאתו טובים ומטיבים ,שלמים ומושלמים. הרמב"ם מתיחס לשני הבטים של הבעיה: האחד סטואי מטאפיזי – קיומו של רוע בעולם של אל טוב, והשני דתי חז"לי- המשך האמונה בשכר ועונש כאשר בעולם סובלים צדיקים. מנקודת ראות פילוסופית הרמב"ם ושפינוזה חולקים עמדה משותפת. לדידם, בעיית הטוב והרע אינה קיימת כלל, שכן מושגים אלו הם יחסיים וסובייקטיביים. המושגים טוב ורע שייכים לקבוצת המושגים חסרי תוקף אובייקטיבי. הם מקבלים את משמעותם בשל תפקידם בתמונת עולמו של הדימיון, במציאות עצמה הם חסרי הוראה. הערכיות המוסרית היא נחלתם של בני אדם ואילו הטבע חופשי מאיפיונים אלו. עם זאת, שפינוזה מכיר בבעיה הראשונה איתה מתמודד הרמב"ם והיא קיומו של סבל ורוע במציאות, לפחות מבחינת תודעתו של האדם הפשוט . גם הרמב"ם וגם שפינוזה מיקדו את ההסבר שלהם לפערים בין תמונת עולמו של האדם לבין טובו המוחלט של אלוהים, בסיבות לתודעת הפער ובסיבות להיותו בעייתי, ולא בסיבות להיותו אמיתי או מדומה. למרות שהם עונים על השאלה האונטולוגית- האם קיימים בעולם דברים רעים? שניהם בוחרים להתמקד בשאלה אפיסטמולוגית- מה טיבה של ההכרה התופסת דבר מה כרע?
הרמב"ם מגדיר את הטוב כ "מה שיאות לכוונתנו" ורע "מה שאינו נאות לה" . שפינוזה מגדיר את הטוב כמה "שאנו יודעים בו בבירור שהוא מועיל לנו" ואת הרע כמה "שאנו יודעים בו בבירור שהוא מפריע לנו לקנות איזה דבר טוב" .יצחק הוסיק טוען כי הרמב"ם ושפינוזה מחזיקים שניהם בדיעה כי האדם אינו יכול להוות קנה מידה להערכת המציאות, אך הרמב"ם, בניגוד לשפינוזה, מחוייב להצגת היהדות כדת מוסרית ולכן אינו עקבי בעמדתו זו.

ראשי פרקים

עמודים
1. מבוא:
א. יהדותו של שפינוזה. ………….2……………………………………1-
ב. הרמב"ם ושפינוזה………………………………………………….2-4
2. תורת הידיעה:
א. רמות הידיעה והכרה שכלית. ……………………………………….5-9
3. הטוב ורע:
א. הניגוד שבין הטוב להכרה השכלית.. ………………………………10-15
ב. הטוב כמציאות הרע כהעדר.. ……………………………………..15-17
ב. הדמיון והשכל אצל שני הפילוסופים. ………………………………18-19
4. האדם והאל:
א. תפיסת ההכרח, האפשרי והנמנע…. ………………………………20-22
ב. על שכל ורצון……………………. ………………………………22-26
ג. הכרת האלוהים………………….. ………………………………26-29
ד. יראת אלוהים מול אהבת אלוהים השכלית……. ……………………29-30
5. סיכום……………………………………………………………….….…..31-32
6. ביבליוגרפיה………………………………………………………….….…..33-35