המהפך האידיאולוגי בתנועה הרפורמית מעמדה אנטי-ציונית לעמדה פרו-ציונית בשנים 1937 - 1885
מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
מקצוע | היסטוריה וארכיאולוגיה |
מילות מפתח | אנטי-ציונות, התנועה הרפורמית, יהודי ארצות הברית, מצע קולומבוס, פרו-ציונות, רבנים רפורמים |
שנת הגשה | 2007 |
מספר מילים | 10071 |
מספר מקורות | 29 |
תקציר העבודה
מבוא התנועה הרפורמית שהתפתחה אצל יהדות אמריקה במאה ה- 19, קמה בגרמניה בסוף המאה ה- 18
בתגובה להשכלה ולאמנציפציה. התנועה קמה כאשר יהודים החלו לנסות ולהכניס שינויים באורחות הדת היהודית כדי לעשותה מושכת יותר לבני הדור ומתאימה לרוח התקופה.היהודים העשירים בעלי הקשרים עם השליטים מנסים לחקות את מנהגי הגויים המקומיים, מה שבעצם מוביל להתפרקות הקהילה היהודית באירופה. הרפורמה באה בעצם לתת מענה למצב העכשווי של היהדות. במחצית השנייה של המאה ה-19, התפשטה תנועה זו לארה"ב שם תפסה תאוצה בקרב הציבור היהודי וכבר אז החלו מרבית בתי הכנסת היהודים בארה"ב להנהיג תיקונים בפולחן ובתפילה, תנועת הרפורמה בארה"ב שימשה מרכז התנועה העולמי.
נעמי כהן במאמרה מציגה שני זרמים בתנועה הרפורמית בארה"ב: שני זרמים שחברו יחד להתחברות הרפורמה.
1.
הזרם הפרגמאטי – תהליך שמתחיל מלמטה, מהקהל, מאותם צעירים שרוצים שינוי הנובע מאורח החיים ומתוך הבנת המציאות היומיומית, ובהמשך מלמעלה ע"י הרבנים שמביאים את האידיאולוגיה שלהם ומאמצים שינוי. הכוונה לרבנים שהגיעו מגרמניה בשנות ה- 40 וה- 50, לארה"ב. הם הביאו עימם את האידיאולוגיה שלהם ומאמצים את השינוי. השינוי מתחולל מלמטה וגם מלמעלה.
2 . הזרם הפילוסופי – מורכב משלושה עקרונות שמטרתם להחליף את ההלכה:
רציונאליזם – הכל צריך להיות מובן לשכל האנושי.
מה שלא מובן לא יכול להיות מקובל בדת. מודרניות – אנו חיים בתקופה מודרנית. היהדות צריכה להתאים את עצמה לתקופה הנוכחית. מה שלא מודרני הוא נחשב לישן וצריך לשנותו.
אוניברסאליות – היהדות נושאת בתוכה בשורה לכל העולם. מה שמאפיין את התקופה הראשונה עד שנת 1885 היה חוסר האחידות בכל הרפורמה שעשו היהודים בדת. כל קהילה בעצם התנהגה בצורה שנראה לה הכי טוב לה. אין מצע אחיד, אין סידור תפילה אחיד ואין ארגון או מנהיגות שיעשה את זה. בשנות ה – 50 של המאה ה – 19 מתחילים להגיע רבנים רפורמים . אחד הרבנים החשובים שמגיעים הוא הרב איזיק מאיר וייז.
רק בשנות ה-70 של המאה ה-19 מתחילים לקום ארגונים ארציים של הזרם הרפורמי. מה שהיה חסר אחרי 1875 היה מצע, מין אני מאמין של התנועה הרפורמית. התקופה הקלאסית מתחילה בשנת 1885 עם הצהרת פיטסבורג שהוא בסיס לרפורמה הקלאסי התקופה ועד 1937 . מתחילה להתגבש תנועה , אייזק מייר וייז כינה את המצע "הצהרת העצמאות של הרפורמה" . מכאן ואילך הרפורמים עומדים כתנועה בפני עצמה. המפגש בין הדת והציונות לא היה מהקלים . בתחילה היתה התנגדות עזה לציונות בקרב שניים מבין שלושת הזרמים הדתיים המרכזיים של יהדות אמריקה , האורתודוקסיה והרפורמה. הסיבות לאנטגוניזים של הרפורמה היו לא רק דתיות , אלא אף חברתיות : נאמר כי הציונות הפרה את האמריקניזים הנאות של היהודי. בוועידת הרבנים בפילדלפיה בשנת 1869, בוועידת הרבנים בפיטסבורג בשנת 1885 , בכנס המועצה המרכזית של הרבנים האמריקניים בשנת 1897 , בכנס איגוד הקהילות העבריות באמריקה בשנת 1898 , ובהזדמנויות רבות אחרות , זכו החלטות כנגד רעיון שיבת ציון והציונות להסכמה נרחבת מאז הקונגרס הציוני הראשון (1897) , שסימן את ראשיתה של הציונות המדינית , ועד להקמת מדינת ישראל השתנה יחסה של התנועה הרפורמית אל הציונות מן הקצה אל הקצה. התנועה הרפורמית, שהתנגדה לציונות בראשית ימיה , הפכה במהלך הזמן ל"לא ציונית" ורק מאוחר יותר – לאחר הקמת מדינת ישראל – לתנועה ציונית מובהקת.
בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה המשיכה תנועת הרפורמה ברובה הגדול להתנגד לציונות המדינית , אף של פי שלא נפקד בה מקומם של ציונים פעילים , הן בשורות הרבנים והן מחוצה להן. איגוד הרבנים רןחש נאמנות ואהבה לארצות הברית . החל במחצית הראשונה של שנות השלושים חלה תזוזה קולקטיבית מדיכוטומיה ברורה זו. הציונים בתנועת הרפורמה נעשו נועזים יותר , ומתנגדיהם ויתרו להם פעם אחר פעם , מרצונם או בעל כורחם. במשך מלחמת העולם השניה חשו הלא ציונים כי הפכו זרים בביתם הם. משנוסדה מדינת ישראל הפך כמעט כל יהודי רפורמי – אף אם לא היה ציוני במלוא מובן המילה – לכל הפחות לידידה ולתומכיה . שאלת המחקר בעבודתי : מה היו הגורמים שהניעו את מנהיגי וחברי התנועה הרפורמית מגישה אנטי-ציונות לגישה פרו-ציונות בשנים 1937 – 1885. העבודה תציג את מקורות העמדה האנטי-ציונית של הרפורמים , את העימות בין הרפורמה לציונות (1987) , את ההתקרבות בין שתי האידיאולוגיות , כיצד רבנים רפורמים וציונים מיישבים בין שתי האידיאולוגיות, ומה גורמי השינוי בתנועה הרפורמית לטובת היישוב בארץ ישראל. כאשר גורמי השינוי מתפרסים על פני התקופה מהצהרת בלפור 1917 ועד מצע קולומבוס 1937.
ראשי פרקים מבוא ____________________________________________________ 3-2
מקורות העמדה האנטי- ציונית של הרפורמים ________________________ 6-4
1 897 – העימות בין הרפורמה לציונות ______________________________ 9-7
רבנים רפורמים וציונים ________________________________________ 15-10 גורמי השינוי בתנועה הרפורמית לטובת היישוב היהודי בארץ ישראל ________ 24-16
5.1 הצהרת בלפור – 1917 ______________________________________ 17
מנדט בריטי – 1920 _______________________________________ 18
5.3 החלטה על עמדה נייטרלית – 1935 _____________________________ 19
5.4 החלטה על עמדה פרו – ציונית – 1937
___________________________ 19
5.5 רדיפת יהודים ___________________________________________ 20 5.6 שינוי הרכב חברי התנועה הרפורמית ____________________________ 22
5.7 שינוי ההנהגה ____________________________________________ 23
5.8 משבר תרבות ו"רעיון התעודה" ________________________________
2 4-22
5.9 מצע קולומבוס – 1937 ______________________________________
2 6-24
סיכום ומסקנות _____________________________________________ 30-27
ביבליוגרפיה ________________________________________________ 31