תוכן עניינים
מבוא –.2
א.      הערך המוגן בעבירות הגניבה והשוד והרציונאליים לעבירת ביניים –4
ב.       משפט אנגלו- אמריקני –.6
1 .      הקדמה –..6
2 .      אנגליה –..6
3 .      ארצות הברית …8
4 .      סיכום –..11
ג.       משפט ישראלי -12
1 .      פקודת החוק הפלילי -…12
2 .      חוק העונשין …15
3 .      סיכום וביקורת על הדין המצוי –18
4 .      פתרונות אפשריים לגבי הדין הרצוי …19
             מבחן ההתנגדות הפעילה -19
             מבחן המודעות …20              מבחן האחיזה -20              הצעה לחקיקת עבירה חדשה – עבירת גניבה מעל גופו של אדם 21
ד.       סיכום והסקת מסקנות –.23
ביבליוגרפיה 26
מבוא
ניתן לראות את המשפט הפלילי כמעין ברומטר של נורמות חברתיות. לפי גישה זו, המשפט הפלילי למעשה מבטא ומבדיל בין מעשים מקובלים ושאינם מקובלים. במילים אחרות, המשפט הפלילי הוא מעין ארכיטקט של נורמות חברתיות.
כמו כן, המשפט הפלילי לא רק מבחין בין מעשים מקובלים למעשים שאינם מקובלים (קרי, עבירות), אלא נוסף על כך הוא גם מבחין בחומרתם. הן במשפט המקובל והן במשפט הישראלי, עבירת השוד הינה למעשה עבירת גניבה בצירוף מעשה אלימות, שימוש בכוח או איום לעשות כן. באופן זה, אין עבירת שוד ללא עבירת גניבה מושלמת תחילה. לכאורה, הדברים פשוטים ומובנים, ועקרונות המשפט הפלילי מתקיימים בצורה נאותה, שכן לכאורה ברור קו הגבול בין מעשה גניבה למעשה שוד. אולם יחד עם זאת, לא בכדי השתמשתי במילה "לכאורה".
במקרה של חטיפת חפץ בפתאומיות מגופו של אדם, כלל לא ברור האם התקיימה במלואה דרישת האלימות המבחינה בין עבירת הגניבה לעבירת השוד.
במקרה זה, מתעוררת בעיה קשה של יישום העקרונות הבסיסיים ביותר של המשפט הפלילי, ביניהם גם עקרון החוקיות. קו הגבול המטושטש והבעייתיות העולה בסיטואציה המדוברת, מקשה על בתי המשפט, הן בשיטות המשפט הזרות והן בשיטת המשפט הישראלית. לעיתים, הפסיקות שניתנות בסיטואציות כגון דא הינן סותרות ולא אחידות. פעם כך ופעם אחרת.
לאור כל זאת, שאלת המחקר בעבודה זו הינה כדלהלן:
המקרה של חטיפת חפץ מגופו של אדם- גניבה, שוד או שמא עבירת ביניים?
בעבודה זו אנסה לענות על השאלה הנ"ל. ראשית, אדון בערך המוגן בעבירות הגניבה והשוד וכן ברציונאליים לעבירת ביניים. שנית, אסקור סקירה קצרה ואדון בדין המצוי בשיטת המשפט האנגלו- אמריקנית, במדינות אנגליה וארצות- הברית. שלישית, אדון בדין המצוי במשפט הישראלי, החל מתקופת פקודת החוק הפלילי- 1936 (להלן: "פקודת החוק הפלילי") ועד תקופת חוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"). במסגרת זו אסכם סיכום ביניים ואעלה ביקורת על הדין המצוי. לאחר מכן אציע פתרונות אפשריים לבעיה.
רביעית, אסכם ואסיק מסקנות.