מבוא:
עד כה עניין הרכילות לא זכה לתשומת לב רבה של המחקר המדעי.בהתאם לכך ,חוקר אחד יכול לטעון בגנות הרכילות ומצד שני חוקר אחר יוכל לטעון שאין בה שום פסול.
אבל מהי רכילות? מאיין היא נוצרת?  האם היא דבר חולף או דבר המושרש בנו?
אנו חיים בעולם שבו כל מידע זמין מעין "כפר גלובלי", ע"י לחיצת כפתור אחת אנו משיגים כל מידע שנרצה בלי לצאת מפתח הבית: תצהירים משפטיים,קטעי עיתונות, קטעי טלוויזיה, ציטוטים,מאגרי עבדות,סרטים וכו'.
המון חוקים נוגעים בנושא הרכילות, ברגע שאני מעוניינת לכתוב  על בן-אדם אחר, אנו צריכים לשים לב למארג החוקים אשר סובבים אותנו. אסור לי להוציא דיבה-לשון הרע, ואסור לי לכתוב מידע חסוי ,חופש הביטוי שאמור להיות נטול מעצורים מוגבל  בעצמו ע"י חוקים משפטיים וחברתיים.
כל עניין הרכילות ההמונית צמח מפוליצר והרסט אשר כונתה לימים "עיתונות צהובה",האם כל שיחה נכנסת למונח "לשון הרע",האם כל שיחה היא בגדר לשון הרע?
בעבודתי אנסה לנתח את מדורי הרכילות תוך כדי התייחסות לצלמי הפפראצי אשר רודפים אחרי ידוענים,האם ידוענים הם שווי ערך בהגנה המשפטית כמו אדם פשוט? אחת הדוגמאות אשר אתייחס אליה היא ביקורם של בר רפאלי וליאונרדו דיקפריו בארצנו,תוך ניסיון פירוק המקרה ובדיקת  העובדות לגבי העניין הציבורי משפטי שנוצר סביבו.
ולבסוף אראה גם את הצד של המשפט העברי בנוגע לחוק לשון הרע,תוך מתן דוגמאות מהכתובים לגבי נושא זה.
*בעבודה ניתחתי את כל הסיפור של בר רפאלי-לאונרדו די קפריו בביקורם בארץ. האם התקשורת באמת צדקה כשעתה את כל "הבאז" סביבם? האם בגלל שהם מפורסמים מותר לנו לכתוב על מה שאנחנו רוצים על אדם מפורסם?איפה בכלל נעצרים מדורי הרכילות, ואם בכלל…
ניסיתי בעבודה לקחת את המקרה הנ"ל ולנתח אותו עפ"י המשפט העברי וגם עפ"י המשפט הישראלי.
לגבי הנספחים- כולם חוץ מאחד נמצאים באתרי אינטרנט לכן אין בעיה להגיע אליהם, מה שלא נמצא בעבודה היא כתבה שנעשתה עם בר רפאלי אחרי הביקור שלה בארץ, הכתבה הנ"ל לא הכרחית להגשת העבודה, רק צריך לשנות את המלל ולהכניס אתר אינטרנט אחר שמדבר על הנושא.
ראשי פרקים:
מבוא
רכילות-שיח מוסרי האומנם?
ראשיתה של העיתונות הצהובה פפראצ'י בשירות הציבור?
מה זה עניין ציבורי?
זכות הציבור לדעת, האומנם?
ניתוח מוספי הרכילות בשלושת העיתונים הגדולים במדינה המשפט העברי סיכום בביוגרפיה