ממן 11- דיני תקשורת (10724) 1 ) א. הוודאות הקרובה- לפי החלטת העצמאות הכרזת העצמאות אינה זו שקובעת מהי ודאות קרובה, קבע זאת השופט אגרנט בפס"ד קול העם. פסק דין שבמהלכו הוא "נעזר" במגילת העצמאות כדי לבסס את חופש הביטוי כזכות יסוד בישראל. הפירוש של המילה "עלול" בסעיף החוק המנדטורי היא בעלות זהה למעמדה "קרוב […]
ממן 1 2 עבודה יפה! 1 )א. ע"פ סעיף 117 לחוק העונשין מדליף הוא כל עובד ציבור המוסר ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו,לגורם בלתי מוסמך (מבלי אישור) אין זה משנה אם מסירת הידיעה גורמת נזק – מסירתה היא עבירה. √ 9/10 ב. עצם העובדה ששופט צריך להצדיק הסרת החיסיון העיתונאי ע"י המבחן המשולש מפחיתה מכוחו […]
ממן 1 4 2 )א. האפשרות להשתמש בצנזורה הצבאית הוגבלה לראשונה ב-1989 בעקבות פרשת שניצר (בג"ץ 88680 שניצר נ' הצנזור הצבאי הראשי), הגבלה זו חלה משום שסמכות זו של הצנזור סותרת ערכי יסוד של דמוקרטיה ושל מדינת חוק מתוקנת, היא מאפשרת לקצין צבא, הצנזור הצבאי הראשי, לתפקד בעת ובעונה אחת כקטגור, כשופט וכתליין של העיתון: […]
שאלה 1 א). חוק עזר לבאר-שבע וצו פיקוח על מצרכים ושירותים שייכים לסוג חקיקה "חקיקת משנה": חקיקה שנעשתה על ידי הרשות המבצעת (שרים, רשויות מקומיות ועוד), מעמדה חלש יותר ממעמדו של חוק, ואסור לה לסתור את החוק; פקודת העיריות שייכת לסוג חקיקה אשר היה קיים בתקופת השלטון המנדטורי, שלמרות שאינם מכונים "חוק", מעמדם זהה לזה […]
ב) בעקבות פרסום הכתבה, המשטרה מעוניינת לגלות את זהות המקור שלה, שכן הגילויים החדשים לא היו ידועים לה, והיא מעוניינת לדעת אם יש בידי האתר סרטונים נוספים, שעשויים לסייע בחקירה המשטרתית. בעקבות סירוב העיתונאי לחשוף את זהות המקור, שנובע מכללי האתיקה העיתונאית, פונה המשטרה לבית המשפט, וזה האחרון מצווה על העיתונאי לחשוף את המקור. נימוקי […]
חלק א שאלה 1 א) בישראל אין חוק הקובע שיש לעיתונאי זכות שלא לחשוף את מקור המידע שלו. כללי האתיקה המקצועית של העיתונאים אמנם קובעים שאסור להם לחשוף את המקור שהדליף את מידע, אך לכללי האתיקה אין תוקף חוקי. מי שהכיר בחיסיון העיתונאי בישראל והגן עליו הוא בית המשפט העליון בפס"ד ציטרין (1987), בו הבהיר […]
ממ"ן 11 שאלה 1, א' § תקדים מנחה – פרשנות של חוק ופסקי דין קודמים של בית המשפט המחוזי, שבו צריכים להיעזר בתי משפט שמתחתיו (בית משפט השלום). § תקדים מחייב – פרשנות של חוק של בית משפט העליון בדיונים קודמים, ועל כל בתי משפט האחרים לנהוג לפיהם, ולהסתמך על פרשנותם. מה שמקנה לתקדים מחייב […]
ממ"ן 12 שאלה 1 בשבוע שעבר, 04.04.2013, יום ה', התקבלה במשטרת ישראל הודעה על ריח נידף מחדר מחסן, בקומה 0, של בניין מגורים, בשכונת הארגזים, בתל אביב. במשטרה לא ייחסו חשיבות רבה לתלונות הדיירים והפנו אותם לעיריית תל אביב. כשעובד עיריית תל אביב הגיע למקום, הוא החליט לפרוץ את הדלת של המחסן וגילה שם שתי […]
ממ"ן 1 1- דיני תקשורת ואתיקה עיתונאית בישראל א. לפני פסק הדין "קול העם", שר הפנים היה רשאי לצוות על סגירת עיתון אם לדעתו הפרסום בעיתון עלול לפגוע בשלום הציבור או בסדר הציבורי ולעורר בהלה וייאוש. – על מה את מסתמכת? את חייבת לציין שזו הסמכות שניתנה לו לפי סעיף 19(2) לפקודת העיתונות. לאחר פסק […]
ממ"ן 12- דיני תקשורת ואתיקה עיתונאית 1 . א. בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות מוסמך לדון בעבירות של הפרת כללי האתיקה העיתונאים על ידי עיתונאים או עיתונים גם אם אינם חברים במועצת העיתונות (על פי סעיף 39 בתקנון מועצת העיתונות). העבירות האלו מפורטות בתקנון האתיקה העיתונאית. בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות לא דן […]
ממ"ן 14- דיני תקשורת ואתיקה עיתונאית חלק א' 1 . א. חופש הביטוי של העיתונאי, אשר גורס כי זכותו של העיתונאי להביע ולפרסם כל מה שעולה בדעתו מבלי שיוטלו עליו הגבלות, עשוי להתנגש עם זכות הקניין של בעל העיתון, משום שעיתונאי, מתוקף הרצון לממש את חופש הביטוי שלו, עשוי לבקש לפרסם בעיתון מידע ו/או דעות, […]
יום שלישי 01 נובמבר 2011 שבוע 1 חופש הביטוי מצד אחד יכול להיות חופש הביטוי אבל יש לזכור כי יש סיכוי שמישהו אחר יפגע מחופש הביטוי הזה. מה גובר על מה? האם העיקרון של חופש הביטוי או זכות הפרט או כל זכות אחרת שנפגעת? עמד לצאת ספר על אדם בשם שפירא שהלך לבית המשפט המחוזי ואחר […]
שאלה 1: על שמשון היה להעביר את הספר לעיונו של הצנזור מאחר ולצנזור סמכויות שבניהן חובת ההגשה על פי תקנה 97. תקנות 86-101 מעניקות לצנזור הממונה על ידי שר הביטחון סמכויות רחבות שמטרתן היא מניעת פרסומים בלתי רצויים. במקרה זה עומדים זה כנגד זה חופש הביטוי והזכות לביטחון זאת כשלשמשון ישנו חופש הביטוי אשר לפיו […]
חומר לבחינה בדיני תקשורת ואתיקה עיתונאית בישראל פרק 1 חוקי היסוד וזכויות האדם (עמ' 9 במדריך למידה): בשנת 1992 נוספו זכויות אדם לספר החוקים של מדינת ישראל: "חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו", ו"חוק יסוד: חופש העיסוק". שתי זכויות אלו מגנות על זכויות נוספות: הזכות לחיים, לכבוד ולפרטיות, זכות לחירות, זכות הקניין, הזכות לתנועה חופשית. קיימים […]
עבודת סיכום קורס : דיני תקשורת חוק הגנת הפרטיות מול צלמי הפפראצי תוכן עניינים הקדמה.. 2 פרק תיאורטי 3 פרק מעשי 7 סיכום.. 10 ביבליוגרפיה.. 11 אין ספק שההתפתחות הטכנולוגית של העשורים האחרונים הביאה עימה דברים שאת משמעותם ותרומתם לקידום המין האנושי אין אנו עדיין יכולים לעכל עד תומם כמו התקשורת הרב ערוצית/לוויינית וכן האינטרנט. […]
אין ספק שההתפתחות הטכנולוגית של העשורים האחרונים הביאה עימה דברים שאת משמעותם ותרומתם לקידום המין האנושי אין אנו עדיין יכולים לעכל עד תומם כמו התקשורת הרב ערוצית/לוויינית וכן האינטרנט. אך עם זאת נדמה כי שכמו שהגבולות הטשטשו בין מדינות ותרבויות שונות, כך גם הגבולות שבין המותר והאסור. בעבודתי זו אעמוד על היכולת ההרסנית (או שמא […]
מבוא: עד כה עניין הרכילות לא זכה לתשומת לב רבה של המחקר המדעי.בהתאם לכך ,חוקר אחד יכול לטעון בגנות הרכילות ומצד שני חוקר אחר יוכל לטעון שאין בה שום פסול. אבל מהי רכילות? מאיין היא נוצרת? האם היא דבר חולף או דבר המושרש בנו? אנו חיים בעולם שבו כל מידע זמין מעין "כפר גלובלי", ע"י […]
תפקידה של התקשורת במדינת ישראל הוא לדווח, אך בשנים האחרונות ניתן לראות יותר ויותר מקרים בהם היא בתפקיד הרשות השופטת, קיימות תוכניות שונות שבהם היא מתפקדת כרשות המבצעת, אך מעל לכל היא בעיקר שולטת בידיעות הציבור, גם אם זה תוך פגיעה בזכויות היסוד של האדם עליו מפורסמת הידיעה. החל משנת 1964 יעקב גנות התקדם במעלה […]