אחריות רואה החשבון עבודה סמינריונית ספטמבר
2 007
תוכן העניינים
מבוא
אחריותו המקצועית של רואה החשבון בראי ההיסטוריה בין אחריות, לתקני ביקורת ועקרונות חשבונאות ( G.A.A.P.   G.A.A.S ) אחריותו של רואה החשבון כלפי בעלי מניות אחריותו של רואה החשבון בהכנת תשקיף חברה אחריותו של רואה החשבון כלפי צדדים שלישיים הלכת אפתן פרשיית אנרון וחקיקת ה SARBANES-OXLEY ACT חוק החברות החדש ורואה החשבון רואה החשבון המבקר סיכום ביבליוגרפיה מבוא
בישראל, אושרו לאחרונה שלושה תקנים חשבונאיים חדשים בגילויי דעת של לשכת רואי החשבון. תקנים אלו מגדילים את האחריות של רואה החשבון והאפשרות לתבוע אותו במקרה שנכשל במשימה:
גילוי דעת 92, העוסק ב"אחריות המבקר לשקול אפשרות קיומה של תרמית במסגרת ביקורת של דו"חות כספיים".
הוא מבוסס על תקן 240 של הפדרציה הבינלאומית של רואי החשבון (איפ"ק), אשר מצידו התבסס על תקינה אמריקנית שנולדה בעקבות פרשות אנרון, וורלדקום ודומותיהן.
גילוי דעת 92, קובע, כי על המבקרים לפעול מתוך ספקנות קבועה, לפיה תמיד ייתכן שבדו"חות הכספיים ישנן תרמית או הטעיה. לדברי המזכיר המקצועי של הוועדה לתקני ביקורת, פרופ' הרצל פטל, המונח "ספקנות מקצועית" (Professional Skepticism) קובע שנקודת מבטו של רואה החשבון כלפי הגוף המבוקר צריכה להיות "חשדהו – כל הזמן חשדהו". לדברי פטל, עידן הגישה המסורתית של "כבדהו אך גם חשדהו" הולך וחולף מעולם הביקורת. מטרתו של גילוי דעת 92
היא לקבוע כללים והנחיות לגבי אחריותו של המבקר, לשקול אפשרות קיומה של תרמית במסגרת הביקורת. בכך גדלה אחריותו של רואה החשבון, וממילא מתרחבת האפשרות לתבוע אותו במקרה שנכשל במשימה זו. גילוי הדעת מבחין בין תרמית לבין טעות. הוא מתאר את שני סוגי תרמית הרלוונטיים לגבי המבקר: הצגה מוטעית הנגרמת בשל שימוש בלתי מורשה בנכסים (כגון ניפוח הכנסות), והצגה מוטעית כתוצאה מדיווח כספי שיש בו מירמה. גילוי דעת 93, שאושר אף הוא, עוסק ב"הבנת הגוף המבוקר וסביבתו והערכת הסיכונים להצגה מוטעית מהותית בדו"חות הכספיים". גילוי דעת זה קובע כללים והנחיות למבקר, שיאפשרו לו להשיג הבנה במידה מספקת של הגוף המבוקר וסביבתו, לרבות הבקרה הפנימית שלו, ולהעריך את הסיכונים להצגה מוטעית מהותית בדו"חות הכספיים – בין אם מקורה בתרמית ובין בטעות. גם כאן מדובר בהרחבת אחריותו של רואה החשבון, שכן עליו לוודא שרמת הביקורת הפנימית מספקת על מנת למנוע הטעיה כזו. הדבר גם צפוי להגדיל את הוצאותיהם של המבוקרים, משום שהוא יחייב יותר שעות עבודה מצד רואי החשבון. גילוי דעת  94 עוסק ב"שיקולי ביקורת הקשורים לגופים מבוקרים המשתמשים בלשכות שירות". גילוי הדעת מנחה את רואה החשבון של החברה כיצד עליו להתייחס לדו"ח של רואה החשבון של לשכת השירות, בנוגע לבקרה הפנימית וליעילותה ביחידת השירות עצמה. בעבודת מחקר זו אדון בשאלת אחריותו המקצועית של רואה החשבון, דפוסה, הקפה וגבולותיה.