בס"ד מ  ב  ו  א  ר ש " י – תולדותיו ומפעלו הפרשני.           נולד בשנת 1040 ונפטר בשנת 1105, פרשן המקרא והתלמוד הוא נולד ונפטר בעיר טרואה (טרויש) שבצרפת בנעוריו יצא לגרמניה ללמוד תורה בישיבות המפורסמות של וורמס ומגנצא. בן
5 נתמנה לרב בטרואה ויסד שם ישבה שנתפרסמה ומשכה אליה תלמידים רבים. ברבנות כיהן שלא ע"מ לקבל פרס ולמחייתו עסק בכורמות ובמסר ביינות.
רש"י חיבר פירוש לכל ספרי המקרא (פרט לעזרא, נחמיה ולדברי הימים) וכן לרוב מסכתות התלמוד.
בפירושו לתורה מביא רש"י מלבד הסבר הפשט גם הסברים אגדיים מן התלמוד ומדרשים. אבל בפירושו לספרי הנביאים והכתובים הוא משתדל לדבוק בפשט לבירור משמעותם של מילים וביטויים בדברי הנביאים. כמו כן, רש"י משתמש  בתרגומים על המקרא- אונקלוס על התורה , ויונתן בן עוזיאל על הנביאים. בנוסף לאלה משתמש רש"י בחומרים מתקופת הגאונים שקדמו לו כמו רב סעדיה גאון ור' משה הדרשן. יצוין כי עד לרש"י לא היה בנמצא פירוש שטתי ומקיף על המקרא והתלמוד. תקופת הגאונים הסתיימה עם מותו של אחרון הגאונים רב האי גאון בשנת 1038 ורש"י נולד כאמור לעיל בשנת 1040 כך שפעילותו הספרותית היתה סמוכה מאוד לתקופת הגאונים מכאן שבנוסף לשני התלמודים ולמדרשי הלכה והגדה שהיו על שולחנו היו גם חלק מכתבי הגאונים. לכן אלו הם החומרים היחידים שרש"י משתמש בהם בפירושיו למקרא ולתלמוד. לענייני לשון ודקדוק משתמש רש"י ולעתים קרובות "במחברת" שהיא מעין מילון שחיברו מנחם בן סרוק שהיה ידוע בימיו , שני אנשי דקדוק מביא רש"י : דונש בן לברט  ומנחם בן סרוק כגון:  רש"י בראשית פרק ל פסוק ח נפתולי אלוקים העבודה ללא ביבליוגרפיה