תקציר מנהלים עבודה בגלובליזציה תהליך הגלובליזציה שהחל והואץ לקראת סוף המאה ה-20 חוצה לאומים, מדינות, חברות ותרבויות. השפעותיו הכלכליות והחברתיות ניכרות.
לא ניתן להתעלם מתהליך זה או להחזירו לאחור, אך קיים ויכוח בין תומכי הגלובליזציה למתנגדיו שמקורותיו במחשבה המדינית. ויכוח זה מתרכז בתוצאות התהליך ובעיקר האם השפעותיו רצויות או שליליות? בעבודה נבחנו טענותיהם העיקריות של מתנגדי הגלובליזציה, ביקורתם והתנגדותם להשפעות תהליך זה בנושאים המרכזיים:
1.    בחינת הטיעונים הכלכליים הטוענים כי המערב העשיר מנצל את הפריפריות העניות ודן אותן לחיי עוני.
2.    טיעונים פוליטיים שלפיהם המדינה הריבונית נחלשת וכי השליטים החדשים הם בעלי ההון ותאגידי הענק החדשים המכפיפים את השלטון לשם השגת מטרותיהם הכלכליות.
3.    טיעונים כנגד תרבות הצריכה ההומוגנית ההופכת את הפרט שבוי, חסר רצון אמיתי ונתון להשפעת "תסמונת העדר" המובלת בידי מותגי הענק.
העבודה מגלה כי הטיעונים האפוקליפטיים אינם עומדים במבחן המציאות. הנתונים מצביעים על כך שהמציאות אינה כה דיכוטומית אלא מורכבת יותר ולעיתים קרובות אף מנוגדת לטענות המועלות. כמו כן המסקנה היא כי יתרונות הגלובליזציה עולים לעין ערוך על חסרונותיה כדלקמן:
1.    המערב אמנם מנצל את הפריפריה, אך ניצול זה הוא שמאפשר למדינות העניות לפתח את כלכלתן, מקטין את חוסר השוויון העולמי בין העניים לעשירים ומשמש זרז להוצאת מיליארדי בני אדם ממעגל העוני.
2.    המדינה הריבונית למרות הטענות האפוקליפטיות לא רק שאינה נחלשת, אלא משמשת כמגן על האזרח מפני בעלי ההון. כמו כן, מספר הדמוקרטיות בקרב שחקני הגלובליזציה הולך ועולה, ומכאן השפעת הפרט וכוחו מול התאגידים מבוסס.
3.    למרות חסרונות תרבות הצריכה ההמונית, היא מאפשרת בחירה גדולה יותר ואיכותית בין מספר מותגים ומאפשרת חלחול והפריה תרבותית.
העבודה בפונט 14, ללא אזכורים בגוף הטקסט