במאי 1999, ניתן לארגון הבריאות העולמי WHO מנדט לפקח על ההשלכות בהקשר הבריאותי של הסכמי סחר בינלאומיים .לארגונים לא ממשלתיים יש תפקיד חשוב בהעלאת המודעות של נושאים אלו. האחריות החדשה של WHO מוכלת באסטרטגית התרופות החדשה,כאשר מדיניות ה WHO מיועדת להבטיח גישה צודקת לתרופות הכרחיות ולטיפול יעיל. יחד עם זאת,נראה כי תפקידה של ה WHO, מוגבל לבקרה על ההשלכות של הסכמי סחר בינלאומיים כגון ה TRIPS. תכנית הפיתוח של האו"ם [UNDP] הצביעה על כי המדינות הפחות מפותחות הן לא יותר מאשר מקבלות סבילות של הגלובליזציה ולא בגדר הנהנות ממנו,(,Gregory Pappas & Adnan A Hyder & Mohammad Akhter,2003).
במאמרו Richard Feachem (2001) מעלה כי היבטי הגלובליזציה כבר הודגשו בספרות המקצועית. לתנועה המהירה של סחורות ושירותים והון ישנן השלכות על בריאות כל בני האדם בכל רחבי העולם.מעבר מיליוני בני אדם את הגבולות הלאומיים במסגרת הסחר בהכרח מקושר בהכרח לסיכונים בריאותיים. Feachem ,
2 000מביא כמה דוגמאות ברורות של העברת סיכון זו "מחלות מדבקות, מזון מזהם, טרור והברחת חומרים לא חוקיים או רעילים". נוכח קלות הנסיעות הבינלאומיות,מחלות חדשות העמידות לתרופות במדינה אחת מהוות סיכון לבריאות ולכלכלת כלל המדינות.
לפי Feachem לתיעוש ולחלוקת כוח העבודה ברמה הבינלאומית קיימות השלכות מורכבות וסותרות על בריאות המקושרת לכלכלה .תיעוש במדינות המתפתחות מפיץ בהן דפוסים ידועים של סיכוני בריאות וסיכונים סביבתיים (Lashker et al. , 1999). תהליך זה מוגדר על ידי Feachem כדרדור של מספר עולה של אתרים על כדור הארץ ושל הגדלת ה"אזורים שנוצרו על ידי האדם" בהם חלק גובר של אוכלוסיית העולם חיה (Goldsmith, 1996).
תכן עניינים
פרק עמודים פתיחה
3 מבוא
3
גלובליזציה מהי
3
3 .1 מאפייניה
3 -4
 3.2 יתרונות וחסרונות של הגלובליזציה
4
3 .3 הגלובליזציה בהיבטים שונים 5
גלובליזציה ובריאות 5-7
מגיפת האיידס-הגדרה 7-9
5.1 הנגיף 7-8
5.2 הזיהום והמחלה
8 5.3 האפידמיולוגיה העולמית והמקומית.
8-9
גלובליזציה ואיידס.
9-10 המצב בישראל
1 0-11
פעולה בינלאומית
1 1
המדיניות הציבורית
1 1-12
הממשלה קובעת מדיניות
1 2-13
סיכום מסקנות
1 3-14
ביבליוגראפיה
1 5