מבחן לדוגמה ופתרון, סיכומי שיעור מצוינים של הקורס "מגדר וחברה", יחד עם סיכומי כל המאמרים הבאים:
הוקס בל- "פמיניזם זה לכולם"  Judith Lorber- Paradoxes of gender אריאלה פרידמן, "על פמיניזם, נשיות וכוח של נשים בישראל" דניאל מונטרסקו, "זהות מתוך 'זרות': הבניות תרבותיות של גבריות ערבית ביפו" נעמי וולף, "מיתוס היופי: על השימוש בייצוגים של יופי נגד נשים" חנה הרצוג- " נשים ריאליות – נשים בפוליטיקה המקומית של ישראל" דבורה ברנשטיין- "בין האישה-האדם ובין אשת-הבית": אישה ומשפחה בציבור הפועלים היהודי העירוני בתקופת היישוב.
ז'וזה ברונר – "קולה של אמא:
דיאלקטיקות של תודעה עצמית פמיניסטית" פוגל ביזאוי- "משפחות בישראל, בין משפחתיות לפוסט מודרניות".
דפנה יזרעאלי, "המגדור בעולם העבודה" אבתיסאם איברהים, "קוטפות המלפפונים" דפנה יזרעאלי- "מגדור בשירות הצבאי בישראל" אורנה ששון-לוי- "גבריות מתוך מחאה: על כינון הזהויות של חיילים בתפקידי הצווארון הכחול" הנרייט דהאן-כלב- "פמיניזם בין מזרחיות לאשכנזיות" ניצה ברקוביץ'- "אשת חיל מי ימצא?" נשים ואזרחיות בישראל דלילה אמיר- "כינון נשיות ישראלית בוועדות להפסקת הריון" בל הוקס- "פמיניזם זה לכולם", עמ' 46-52, 63-67
ח'אולה אבו בקר- "מנהיגות פוליטיות ערביות: האמנם תופעה של שינוי חברתי?" תמר אלאור- "משילה לא רואים את איסלנד – ארוע רחלים" ההגדרה החברתית של מין,  מגדר וזהויות מגדריות שלבים בהתפתחות של הביקורת הפמיניסטית במדה"ח ובכלל נספר לכאורה סיפור הסטורי-ליניארי-דיכוטומי, כאשר כל שלב מאיר את האמיתויות המקובלות של התקופות השונות. מכל שלב נוכל ללמוד דברים נוספים על הקטגוריה המכוננת של נשים:
1.        שלב היעדר הנשים (במדע)- תוכניות הלימודים באוניברסיטאות, בבתיה"ס וכו', לא כוללות נשים. לא בנושאים הקשורים בהן, אך גם ללא נשים במובן שאין חוקרות מרצות.
נשים הודרו מכל הדיסציפלינות. המחקר שנעשה היה בעיקר ע"י גברים, עסק בעולם החברתי לכאורה בכללותו, אך למעשה כלל רק את עולם הגברים. העולם הגברי נתפס כעולם מייצג. זה מראה את ההיעדרות הזאת, את הכוח של גברים. אוניברסליות של סדר חברתי. הם לא התייחסו לנשים כעולם נפרד מהעולם הגברי. הם ראו בנשים כתת עולם, כלא רלוונטיות.
2.        "הכנס נשים ובחש"- החלו להשתמש בסקס (מגדר) כמשתנה במחקרים. החלו להכיר בקיום הנשים ובהכרח שלהם למחקר מייצג, אך שיטות המחקר, ההנחות והתפיסות לא השתנו.
ההתיימרות לאוניברסליות לא השתנתה. בשלב זה, כאשר החלו להכניס את המשתנה "סקס" ראו שההתנהגות של הנשים היא קצת אחרת. זה יצר אי נחת. הסוציולוגיה בשלב זה התמקדה בעיקר בתפקידים ציבוריים ובהתנהגות, ריבוד, פוליטיקה, מבנה כוח וארגונים. בכל אלה הנשים היו שוליות. רק כשעסקו במשפחה לקחו בחשבון נשים. למעשה, צמח עולם שלם של סוציולוגיה, שהניח הנחות מובנות מאליהן על הסדר החברתי במקום שבו ישבו בעיקר גברים. כאשר החלו להכליל את המשתנה "מין" וגילו שנשים יוצאות מהכלל, החלו לנסות ולהבין מדוע זה כך.
 נשים כבעיה- המאפיין את השלב הזה הוא ראיית הנסיון החברתי של נשים כבעיה. במחקרים החלו להתייחס אליהן כאל קבוצות מיעוט.
החלה הצבעה שיטתית על האפלייה כנסיון חברתי מרכזי של נשים. הן הוגדרו כקרבנות המערכת. בשלב זה נשים בעצם הוצגו כסוטות מהנורמה. למשל, החלו מחקרים על נשים שלא מצליחות בשוק העבודה או הפוליטיקה ובדקו מדוע אין להן את הכלים להצליח. מצד שני, מחקרים על נשים מצליחות הציגו את המצליחות כיוצאות דופן. נשים החלו להימדד עפ"י אמת מידה דומיננטית גברית. בתוך עולם הסוטים גם נשים נכללות, מקומם בחברה מוכר כבעייתי. בעייתיות שמוגדרת ע"י נורמות גבריות. חשיבה שקיבלה את הסדר החברתי כמות שהוא, וראתה את הבעיה בנשים עצמן. יש הכרה שבסדר הדומיננטי יש בעיה, זה גם צעד חשוב-.