הקדמה
3 -6
א':הצגת הנושא-חופש הביטוי וצנזורה:
                                                            חופש הביטוי והטעמים שעומדים ביסוד זכות זו
6 -16
6 -7
7-8
8 -10
1 0-16
                                                            סוגים של ביטוי                                                             צנזורה:מהותה                                                             גופים העוסקים בצנזורה ב':התנגשויות טיפוסיות, איזון ראוי
1 6-18
ג': ביטויים פורנוגרפיים במדינה יהודית- דמוקרטית: האם יש להם מקום ומהו היקף ההגבלה:
                                                             מהי פורנוגרפיה?
19-27
1 9

2 0-21

2 1-23

2 3-24

2 4-26
                                                             רקע: שידורים פורנוגרפיים –                               היתרים ומגבלות                                                המלחמה נגד הפורנוגרפיה:
              ענישה                                               משפט משווה-פורנוגרפיה                           וחופש הביטוי ד':ענישה במשפט הפלילי בדגש על פגיעה ברגשות דת:
26-30
2 6-29

2 8-29
                                                              ענישה פלילית ופגיעה ברגשות דת                                                               משפט משווה –פגיעה ברגשות דת                                                               כבסיס לפגיעה בחופש הביטוי חופש הביטוי וצנזורה במדינה יהודית ודמוקרטית חופש הביטוי הוא מושג מורכב. הוא זכות מסוג "חירות". הוא כולל בחובו את הזכות לקבל מידע ולהגיב עליו, לשמוע ולהישמע, לראות ולשמוע. נגזרות ממנו זכויות-בת, כגון חופש התהלוכה וההפגנה. חירות הביטוי והזכויות הנגזרות ממנה יוצרות מערך מקיף ומורכב של הסדרים השלובים זה בזה, היונקים זה מזה (פרשת כהנא). היקפו של חופש הביטוי משתרע על כל דרכי הביטוי, על כל צורות הביטוי, ועל כל תכני הביטוי. על כן משתרע חופש הביטוי על דעות מקובלות ועל דעות חריגות; על דעות שאוהבים לשמוע ועל דעות מרגיזות וסוטות. חופש הביטוי אינו חל רק על ביטויים שבקונסנסוס המקובל על הכל. חשיבותו היא בתחולתו על דעות מרגיזות ואף פוגעות. חופש הביטוי הוא החופש להביע דעה ללא מעצורים, ללא איסתניסטיות ופתוח לרווחה. על כן, נכלל בגדרי חופש הביטוי גם ביטוי שיש בו ממרח מגונה של ארוטיקה, פוליטיקה וסטיות מכל סוג. בדומה, ביטוי שיש בו חומר תועבה נופל לגדרו של חופש הביטוי. הוא הדין בביטוי גזעני או בכל דבר שקר אחר.
מה בין חופש הביטוי לד'מוקרטיה?
העקרון של חופש הביטוי הוא עקרון הקשור קשר אמיץ עם הדמוקרטיה. חופש הביטוי נתפס כערך בלתי נפרד ממשטר דמוקרטי. הסיבה לכך היא ברורה:
מידה מסוימת של חופש הביטוי היא תנאי הכרחי למימוש הרעיון המהותי העומד בבסיס המבנה הפורמלי של הדמוקרטיה-שליטה של רב האזרחים בדרך ניהול ענייני המדינה, באמצעות בחירה מושכלת של נציגים. בחירה מושכלת מחייבת הן מידע מינימלי והן מידה מינימלית של דיון ציבורי, הנחוץ לשם הערכה של מידע זה. אולם הקשר המקובל בין חופש הביטוי לדמוקרטיה מרחיק מעבר לכך. לעיתים קרובות מזוהה משטר דמוקרטי גם עם ערכים מהותיים אחרים. ישנו קשר  מהותי-תוכני בין ערכים מסויימים לבין דמוקרטיה, מעבר למינימום ההכרחי הדרוש לשם קיומו של משטר דמוקרטי במובנו הפורמלי. ערכים רבים ומגוונים מקושרים לרעיון הדמוקרטי. הנגיעה של ערכים אלה לחופש הביטוי מתבטאת בשתי דרכים:חלק מהם מעניקים סיבות להרחבה על חופש הביטוי, בעוד שאחרים מייצגים אינטרסים אחרים, שעלולים להתנגד עם חופש הביטוי, ולכן מהווים סיבות לצמצומו.
במישור אחד מתעוררות שאלות לגבי הגבולות ההכרחיים להגשמה 'אמיתית' של הרעיון הדמוקרטי במובנו הצר, ובמישור השני-לגבי התוכן המהותי שראוי לתת לחופש הביטוי, לאור הערכים שהוא מקדם, מצד אחד, והפגיעה שהוא עלול לגרום לערכים אחרים, מצד אחר.
האם הדמוקרטיה הינה כלי לבחינת היקף ההגנה שראוי לתת לחופש הביטוי או שמא יש לבחון שיקולים נוספים, כגון היות המדינה בעלת צוויון דתי זה או אחר? מהו הכלי המכריע באיזון בין חופש הביטוי לזכות מוגנת אחרת? כיצד יש להגביל את חופש הביטוי במדינה יהודית שחרטה על דגלה את עקרונות הדמוקרטיה?
העבודה ללא רשימה ביבליוגרפית