מבוא
מלחמת ויטנאם שהתחוללה בשנות ה-60  תיזכר לעד כאות קין בהיסטוריה של ארצות הברית בכלל ובהיסטוריה של מקבלי ההחלטות בפרט. אומנם לינדון  ג'ונסון הוא הנשיא  אשר מזוהה עם ההחלטה לפתוח במעורבות גלויה בויטנאם בשנת 1965, אך חבלי הלידה של מעורבות זו מתחילים עוד בתקופתו של אייזנאואר בשנות ה50 (יש שירחיקו לכת ויטענו להתחלת המעורבות כבר בימי צרציל.)  וממשיכים לתקופתם של  ג'ון פ' קנדי בין השנים
1 961-1963, ולינדון ג'ונסון בשנים 1964-1968, ומסתיימת בימי כהונתו של ריצ'ארד ניקסון בשנת 1968. שאלת מחקר.
מהו הדגם העיקרי שעל פיו התנהלו תהליכי קבלת ההחלטות?
השערת המחקר.
1.
תהליך קבלת ההחלטות בממשל האמריקאי מורכב ברובו ממידע שנאסף על ידי אנשי מקצוע רבים שכל אחד מהם מייצג ארגון אחר ואינטרס אחר, ולכן הדגם שיבלוט הוא הדגם האירגוני.
2. אין דגם טהור ולכן ניתן להציג בסיטואציות שונות בתהליך קבלת ההחלטות מספר דגמים.
מטרת מחקר.
עבודה זו תנתח את המאפיינים של תהליכי קבלת ההחלטות, בתקופת נשיאותם של קנדי וג'ונסון עד שנת 1964,  אשר הובילו להחלטה לתקוף את צפון ויטנאם, בהתאם למודלים שיוצגו בפרק התיאורטי.

1 .פרק תיאורטי.
מחקרים רבים נכתבו על תהליכי קבלת החלטות:
אליסון (1978) במאמרו בוחן כמה מן הנחות היסוד והקטגוריות שחוקרים משתמשים בהן בחוקרם את תהליכי קבלת החלטות של ממשלות בעיקר בענייני חוץ וביטחון. אליסון מציג שלושה דגמים עיקריים:
1.הדגם הרציונאלי–
2.
הדגם האירגוני- הגוף שמקבל את ההחלטות הינו הממשלה. הממשלה מורכבת מארגונים רבים וכל ארגון-
3.הדגם הבירוקראטי/פוליטי- גוף מקבלי ההחלטות זה הממשלה. הממשלה מורכבת ממפלגות ומאנשים-