רבות מן התפישות החברתיות והתרבותיות ביחס לילדות במאה ה-19 באות לידי ביטוי ביצירות של תור הזהב של ספרות הילדים. בהמשך אדון בטענה זו באמצעות שני ספרי ילדים:
"ילדי המים"/ צ'רלס קינגסלי ו"ספר הג'ונגל"/ רודיארד קיפלינג.
"ילדי המים": ספרו של צ'רלס קינגסלי אשר פעל להוצאת חוק האוסר על ילדים לעבוד כמנקי ארובות.בספר זה מסופר על תום, ילד ממעמד הפועלים אשר עובד כמנקה ארובות. באחד הבתים בהם עובד תום הוא פוגש בפעם הראשונה ילדה ממעמד הבורגנות, אלי. במהלך הסיפור נחשף תום לדברים חדשים נוספים אותם לא הכיר. בסופו של הסיפור מת תום (מאחר וחטא הרבה) ו"נולד מחדש" לחיים מתחת למים, שם הוא עובר מסע חניכה על ידי הפיה "קבל כגמולך" ובעזרתה של אלי, אשר גם היא מתה בכדי לעזור לתום בחייו החדשים מתחת למים.
"ספר הג'ונגל": ספרו של קיפלינג, אשר פורסם בשני חלקים, מבטא את החוויה הדורית של בני הדור השני של האימפריאליזם, אלה שנולדו בקולוניות וספלו לפרקים מבעיות של טשטוש זהות לאומית וגזעית. משפחתו של קיפלינג הייתה משפחה אנגלית השייכת למעמד הבורגנות, אשר נשלחו להודו בכדי להיות חלק מהמערכת הבירוקרטית הקולוניאלית. בזמן שהות המשפחה בהודו נולד קיפלינג. המציאות אליה נולד קיפלינג, ובמידה מסוימת הוא מתאר אותה בספרו, היא מציאות של עירוב, אובדן של גבולות לאומיים. בגיל שש נשלח קיפלינג להתחנך באנגליה על מנת למנוע עירוב גזעי.
גיבור הספר הוא ילד הודי בשם מוגלי, צפרדע בהינדית, שעל פי תורת המינים היא דו-חי. מתחילה כראשן והופכת לצפרדע, בעלת יכולת לחיות במים וביבשה. מוגלי נמצא ביער על ידי זאבה אשר מגדלת אותו ביחד עם גוריה, מוגלי גדל ומתחנך ביער על ידי החיות. כאשר מגיע מוגלי לבגרות הוא פוגש בילדה ומתאהב בה, בשלב זה (בגרות) עוזב מוגלי את היער ועובר לחיות עם בני אדם. מוגלי משול לחיה, צפרדע, מעצם הזהות הכפולה והדו ממדית שלו (אדם חיה), בדומה לחייו של קיפלינג (הודי אנגלי).