תוצאות קביעת סטטוס עובד– בסיס השכר ( דיני - עבודה )

תקציר העבודה

2 4/04/06
דיני עבודה תוצאות קביעת הסטטוס – בסיס השכר השאלה שאנו שואלים את עצמנו בשלב הזה היא מה קורה בשלב הבא? השלב הראשון בית הדין ובית המשפט קבע האם נתקיימו יחסי עובד מעביד אם לאו.
אבל זה רק השלב הראשון בדיון. אם התקיימו יחסי עובד מעביד אנו עוברים לשלב השני בדיון המשפטי בשאלה למה באת לביהמ"ש וכד'. השלב השני עוסק בשאלת הסעדים, איזה סעדים יתן ביהמ"ש לאותו עובד שהגיש תביעה ומבקש מביהמ"ש להכריז על היותו עובד למרות שכתוב לו בחוזה שהוא קבלן עצמאי. לשלב השני של הסעדים מגיעים לאחר שעברנו את השלב הראשון, דהיינו שבית הדין לעבודה קבע שיש יחסי עובד מעביד (לפי סעיף 24 לחוק ביה"ד לעבודה הוא היחיד שמוסמך לקבוע בשאלת הסמכות). אם נקבע שיש יחסי עובד מעביד אנו ממשיכים. אם נקבע שאין יחסי עובד מעביד התיק אמור להיסגר בביה"ד לעבודה והצדדים מופנית לתביעה אזרחית בבית משפט שלום או מחוזי לפי גובה הסכום. זה מה שרדנסקי שוקל עכשיו הוא אומר שבבית הדין נסגרה לו הדלת וכנראה שהוא יגיש תביעה בשלום על כך שהפרו התחייבויות אצלו. הוא יכול לתבוע לפי דיני חוזים. נחזור לשלב השני שבו עברנו את שלב א' ובית הדין מתבקש לקבוע את הסעדים. ביה"ד יכול לקבוע סעדים מכל מיני סוגים יש שני סוגים עיקריים: סעדים כספיים וסעדים לא כספיים. סעדים כספיים זה סעדים כגון פיצויי פיטורין, חופשה, הפרשות שונות, הודעה מוקדמת לפני הפיטורין, נסיעות וכד'. סעדים לא כספיים זה סעדים כגון צו לביטול פיטורין (לדוגמה גיה קורן טענה שהיא שכירה בידיעות אחרונות ולא עצמאית ולכן הפיטורין שלה בטלים כי אסור לפטר שכירה שהיא בהריון. אם היא לא היתה שכירה היא לא יכולה לדרוש את ביטול פיטוריה כי עצמאית אפשר לפטר), כמו כן יש צו מניעה נניח הגישו תביעה נגד עובד שימנעו עבודתו אצל מתחרה ואז הדיון שואל עצמו האם מדובר בשכיר או עצמאי, קובעים שהוא שכיר ואז דנים בשאלה האם לתת נגדו צו מניעה שלא לעבוד אצל מתחרה אם לאו. אנו מתרכזים בשאלת הסעדים הכספיים. –
לא כולל ביבליוגרפיה