האם קביעת בית המשפט מתיישבת עם משנתו של פוזנר?
ע"פ משנתו של פוזנר, על השופט להעריך את האחריות ברשלנות לפי נוסחה ובה שלושה משתנים:
הסתברות התרחשות התאונה, שיעור הנזק הצפוי במקרה והתאונה תתרחש ואמצעי הזהירות בהם יש לנקוט במטרה למנוע את התאונה הנ"ל. התוצר של הסתברות התרחשות התאונה ושיעור הנזק הצפוי אם התאונה תתרחש הוא בעצם תוחלת הנזק, קרי, ההטבה הכלכלית הצפויה ממניעת התאונה. במידה ותוחלת הנזק גבוהה יותר מעלות מניעת התאונה מדובר ברשלנות מכיוון שאם מזיק לא נקט באמצעי זהירות כדי למנוע את התאונה והרי העלות של מניעת התאונה היא נמוכה יותר מתוחלת הנזק הרי המזיק התרשל והוא לקח סיכון בלתי סביר ולכן צריך להתמודד עם תשלומי הפיצוי לניזוק. אם המזיק היה פועל למיקסום רווחיו היה מעדיף לשאת בעלות מניעת התאונה במקרה זה מאשר בתשלומים גבוהים יותר של הפיצוי. לעומת זאת, אם המצב הוא הפוך ועלות מניעת התאונה היא גבוהה מתוחלת הנזק הרי במצב זה המזיק יעדיף שהתאונה תתרחש וישא בעלות הפיצוי לניזוק.
כמו כן, מייחס פוזנר לניזוק עצמו אחריות על הנזק שנגרם לו: אם היה בידיו של הניזוק למנוע את הנזק שנגרם לו בעלות פחותה מאשר הדבר היה עולה למזיק, הרי התרשל הניזוק מבחינה חברתית ומדובר ברשלנות תורמת. בכך מטיל פוזנר על כתפיו של המזיק את האחריות למנוע את הנזק שנגרם לו.
כעת אבחן את המקרה שלפינו ע"פ היבטים אלה- מחד, נראה כי הסתברות התרחשות התאונה היתה גבוהה למדי וזאת בשל מספר סיבות:
–
לא כולל ביבליוגרפיה