תקציר בעבודה זו אעמוד על מקורה, מהותה, היקפה והיבטיה השונים של הזכות לפרטיות, בדין הנוהג בארץ ובדין הנוהג בעולם, זאת על רקע
העובדה, כי הזכות לפרטיות נעדרת למעשה הגדרה ברורה ומפורשת, הן בארץ והן בעולם. בהקשר זה אעמוד בהרחבה על התבססותה של הזכות לפרטיות במשפט הישראלי, גם בחקיקה "שכנה" ונגזרת, באופן התופס חלק נכבד מכל אורחות חיינו.
לצד הגישות הרווחות בהגנה על הזכות לפרטיות ברבדיה השונים, אעמוד במידה שווה על הזכות המרכזית הניצבת מולה, כמו בצד השני ממש של המתרס והיא זכות הציבור לדעת, כזכות העומדת באושיותו של המשטר הדמוקרטי המאפשר לציבור להביע ביקורת, לבחון, לדון ולשמור על אינטרסים מהותיים העומדים בבסיס כל חברה נאורה.
כמו כן, אדרש בהרחבה לאיזון המתבקש בין הזכות לפרטיות לבין זכות הציבור לדעת בראי הפסיקה.
חלק נכבד מעבודתי יעסוק באיזון ובעימות שבין שתי זכויות "גג" אלה במישור הפלילי דווקא, על שלביו השונים, כיוון שאירועים פליליים מעצם טיבם, זוכים לתהודה ולחשיפה תקשורתית ותופסים מקום נכבד בעיתונות הצהובה ואף במדיות תקשורתיות נוספות. על פי רוב, מדובר בחשיפה מקיפה הכוללת את  קורות חייו של החשוד, מענו, מצבו המשפחתי, לעיתים אף הכלכלי וכדומה.
אין ספק, כי פרסומים אלה מטילים רבב ומכתימים את החשוד ואף את קרוביו והשפעתם של אלה עלולה לדבוק בהם שנים רבות .
יתרה מכך, גם אם לא מוגש בסופו של דבר כתב אישום כנגד חשוד ואף אם הוגש כתב אישום וזה ייצא זכאי, הרי שגם אז קיימת נטייה בציבור לומר "אין עשן בלי אש", קרי, לשפוט לחומרה את החשוד ולפתור את אי העמדתו לדין או את זיכויו באזלת ידה של המערכת להשיג ראיות ומחמת הספק.
ראוי לציין גם, כי עבודה זו המתמקדת, כאמור, בפרסום פרטים בפומבי אודות פלוני, אין המדובר דווקא בפרטים ו/או במידע שיש בהם משום דבר שקר, קרי, בפרסום אמיתי שריר וקיים. אינני מתיימר בעבודה זו למצוא פתרונות קסם לדילמות הקשות והרגישות כאחד המתעוררות בין שתי זכויות בעלות מושא ערכי ראשון במעלה, כי אם לתאר את המצב כפי שהוא בא לידי ביטוי בחוק ובפסיקה, באופן המבטא למעשה ניסיון להגן ככל האפשר על צביונו ואופיו של המשטר הדמוקרטי ובאותה נשימה לשמור על אוטונומית הפרט וזכויותיו של האדם באשר הוא אדם. ת    ו    כ    ן                   ע    נ    י    י    נ    י    ם  :

1 .         פרק א' – מבוא – 4 – 4

2 .         פרק ב' – הזכות לפרטיות – הגדרה, מהות והתבססותה של הזכות במשפט הישראלי – 5 – 10
2 .1       כללי – 5 – 7

2 .2       חוק הגנת הפרטיות – 7 – 9

2 .3       חוק יסוד: "כבוד האדם וחירותו" – 9 – 10
3 .         פרק ג'  – חקיקה "שכנה" – 11 – 13

3 .1       חוק האזנת סתר, התשל"ט – 1979 – 11 – 11.

3 .2       פקודת סדר הדין הפלילי(מעצר וחיפוש)(נוסח חדש), התשכ"ט – 1969 – 12 – 12.
3 .3       חוק סדר הדין הפלילי(סמכויות אכיפה-חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו – 1996 – 12- 12.

3 .4       חוק חופש המידע, התשנ"ח – 1998 – 13- 13.

3 .5       חוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד – 1984 – 13 – 13.
3 .6       חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 – 13 – 13.
 
4 .         פרק ד'  – הדין הזר – באשר לסוגיית הפרטיות – 14 – 20.

4 .1       כללי – 14 – 14.
4.2       ארה"ב – 14 – 16.
4.3       אנגליה – 16 – 17.
4 .4       אירופה – 17 – 18.
4.5       קנדה (1982) – 18 – 18.
4 .6       ניו זילנד (1990) – 18 – 19.
4.7       דרום אפריקה (1996) – 19 – 19.
4 .8       גרמניה – 19 – 20.
4 .9       סיכום – 20 – 20.
  5.         פרק  ה'  – זכות הציבור לדעת – 21 – 23. 5.1       חופש הביטוי – 21 – 21.
5.2       פומביות הדיון – 21 – 23.
6 .         פרק ו' – היחס בין זכות הציבור לדעת אל מול הזכות לפרטיות – 24 – 34.

6 .1       כללי – 24 –
5 .
6.2       הזכות לפרטיות מול פומביות הדיון –
5 –
2 6.
6 .3       חשודים – 27 – 32.
6 .4       נאשמים – 32 – 33.
6 .5       מורשעים – 33 – 34. 7.         העימות והיחס בין הזכות לפרטיות לבין אינטרסים אחרים מהותיים בראי הפסיקה – 35 – 38. 7.1       ההתנגשות בין הזכות לפרטיות לבין הערך של חשיפת האמת בהליכים משפטיים – 35 – 35.   7.2       הזכות לאוטונומית הפרט בתחום זכויות החולה – 36 – 36.    7.3       הזכות לפרטיות אל מול סמכויות רשות הסעד –
3 6 – 36.
7.4       הזכות לפרטיות במישור יחסים שבין פרטים בינם לבין עצמם – 36 – 37. 7.5       הזכות לפרטיות מול חופש הביטוי – 37 –
3 8. 
8 .         פרק ח' – סיכום – 39 – 40.
9.         פרט ט' – בבליוגרפיה – 41 – 43.