סיכול ממוקד של חשודים בטרור

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , , , ,
שנת הגשה 2008
מספר מילים 4567
מספר מקורות 31

תקציר העבודה

לאור העלייה בגל פעולות הטרור עם תחילת התקוממות הפלסטינים בספטמבר 2000, הנקראת גם "אינתיפאדת אל-אקצה", נפלה החלטה משותפת בין מדינת ישראל וצה"ל להרחיב את פעולות חיסול המפגעים. פעולה מסוג זה זכתה לכינוי "סיכול ממוקד" כעניין הגנתי-כירורגי. לאקט זה מטרה ברורה- מניעת השלמת פעולת טרור אגב הנחתת מכת מחץ במפגע העומד לפעול. לשם השלמת הסיכול הממוקד קיים צורך הכרחי בשיתוף פעולה מהימן ומדויק בין כלל גורמי הביטחון במדינת ישראל. על נחיצותם של פעולות אלו, ניתן לראות שלל צידוקים והסתייגויות על בסיס העובדות בשטח הנגרמות, כתוצאה ישירה ועקיפה, מהסיכול הממוקד. עם החרפת מדיניות הסיכול הממוקד, פנה הוועד הציבורי נגד העינויים בישראל בעתירה לבג"צ בטענה כי מדיניות הסיכול הממוקד הינה בלתי חוקית בעליל, מנוגדת למשפט הבינלאומי, למשפט הישראלי ולעקרונות הבסיסיים של מוסר אנושי. ביהמ"ש בהרכב של שלושה שופטים, דן בעתירה זו ובפסק הדין קבע, באופן תקדימי כי "פגיעה באזרחים אלה גם אם תוצאתה מוות, היא מותרת, ובלבד שאין אמצעי שפגיעתו פחותה, כמו מעצר, ובכפוף לתנאי שהפגיעה באזרחים תמימים המתגוררים בסמיכות מקום תהא מידתית". בעצם, בהחלטה זו ניתן מעין אור ירוק משפטי לסיכול ממוקד "בגבולות הטעם הטוב ולתכלית ראויה". מבוא  מספר האזרחים הישראלים שנהרגו בפעולות האיבה מאז קום המדינה עומד על 1,635. מאז פרוץ מאורעות אוקטובר, הנתונים השתנו באופן מחריד: 1,116
פיגועים. 1,141 הרוגים. כ-14,000 פצועים. כתוצאה מהחרפה זו, נפלה החלטה במדינת ישראל להפעלת אמצעים מיוחדים לבלימת ההתקפות כנגדה.
העבודה תעסוק בסוגיית הסיכול הממוקד, תוך התייחסות לעמדת המשפט בישראל ולהתחבטויות הנוגעות לאקט, לאור תכליתו ואופן הוצאתו לפועל. מטרת העבודה הינה לבחון באם פעולת הסיכול, היא הנכונה להשבת הביטחון הנכסף ולצמצום הפגיעה בחפים מפשע, לאור אופן מימושו. הסיבה לבחירת העבודה נובעת מההכרח במציאת פתרון ראוי והולם לשינוי אורח החיים האבסורדי של התקפות הדמים כנגד אלו הנקטפים בטרם עת, בעוד ש"אשמתם" נובעת מהיותם חלק מהחברה הישראלית והחזון היהודי-לאומי-ציוני. העבודה תפתח בתכלית האקט ובמטרותיו, באופן הוצאתו לפועל ובבעיות המבצעיות שבגינו, לאור המציאות הביטחונית. לאחר מכן, יועלו ההתחבטויות בדבר מימוש הסיכול הממוקד, המתבטאות בחילוקי הדעות הנוגעות ליעילותו. בנוסף, יוצגו עמדות המסתייגים השואפים להביא את האקט לפסלות מזה, והמצדדים המנסים לחזק יסודותיו מזה.  בסיום תוצג עמדת המשפט הישראלי בנוגע לאקט, תוך עמידה על הנקודות שייעצבו את התפיסה הכללית בנוגע לעתידו. תחילה תועמד הגדרת האזרח התמים מול הלוחם לשם בחינת הצדקת הפגיעה בהם. בנוסף, תיבחנה חוקיות הסיכול, עניין השפיטות והמידתיות, לרבות עמדת ביהמ"ש לגבי נקודות אלו. לבסוף, תוצג הכרעת ביהמ"ש לאור אופי הסיכול והשיקולים שנבחנו בגינו.