סמינריון בנושא קהילה הומולסבית וזכיותיהם

תקציר העבודה

מבוא :
מדינת ישראל, כמדינה דמוקרטית , אמורה להקפיד על שמירת זכויותיהם של מיעוטים כדוגמת : הקהילה ההומו לסבית שזכותם להיות מוגנים מפני עריצות הרוב, להנות מזכויות אדם ואזרח בכל אשר הוא , להביע דעה, להתארגן וכו'. הדמוקרטיה אמורה להבטיח את זכויות המיעוט בעזרת מנגנונים אחדים היוצרים יחד מערכת של איזונים ובלמים. מערכת זו מונעת את הרוב מלפגוע בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה, ואינה מאפשרת לגוף יחיד לצבור כוח בלתי מוגבל ולהפעילו.
מנגנונים אלה כוללים: חוקה או חוקי יסוד, המחייבים את הרשות המחוקקת והמבצעת ומבטיחים שמירה על זכויות האדם והאזרח. עד שנת 1988 הקהילה ההומו – לסבית נשארה באפלה ולא יצאה לאור באופן חד משמעי מפני שמערכת בתי המשפט לא אפשרו פתיחות בנושא . אך כאשר משנת  1988 תיקנה הכנסת את חוק העונשין וביטלה את האיסור הפלילי על יחסי מין בין גברים אשר הובילה והמשיכה בכך שהיוותה דוגמא טובה לכך להיסטוריה החקיקתית של התיקון לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה , 1992– תיקון שאסר על הפליה בתעסוקה המבוססת על נטייה מינית , החלה קהילה זו לקבל הכרה הן במערכת המשפט והן בחברה הישראלית . בעבודה זו שאלת המחקר היא : כיצד מוצגים זוגות חד מיניים ומוסד אימוץ ילדים בישראל ? במהלך עבודתי אני אציג את השינויים שחלו על קהילה ההומוסקסואליים ולסביות ואתייחס באותה נשימה למערכת האימוץ המשפטית לזוגות חד מיניים בישראל . על מנת להבהיר בצורה טובה יותר את שאלת המחקר אני אשתמש בדוגמאות מערכאות משפטיות שונות ובאותה דרך אני אסביר כיצד ערכאה זו תרמה להתקדמות בהכרתם של הומוסקסואליים ולסביות ואימוץ ילדים למשפחה חד מינית . יחד עם זאת אני אציג כיוונים שונים אשר אינם תרמו ועיכבו את הכרתם של הומוסקסואליים ולסביות ואימוץ ילדים לזוגות חד מיניים משנת 1988 – עבודה זו קיבלה ציון 90 .
עבודה סמינריונית :
נובמבר
2 007
תוכן עניינים : מבוא
הגדרת השוויון ומרכיביה חד מיני – האם היא תכונה מולדת או נרכשת מהסביבה ?
הטיפול בקהילה החד מינית בישראל מ – 1988 ולאחר מכן פסק דין דנילוביץ – אל על ,השפעתו על זכויותיהן של קהילת זוגות חד מיניים התפתחות הכרתם של זוגות חד מיניים במשפט הישראלי פסק דין ירוס חקק ותרומתו לזכויות החד מיניים ואימוץ בישראל מודלים וזכויות  להכרה בזוגיות במשפט המשווה פסק דין ברנר – קדיש – השלכות משפטיות המגמה המסתמנת בארץ מבחינת הרשות השופטת ורשויות הציבור סיכום ומסקנות  ביבליוגרפיה