תקציר- במסגרת מעבדה לביוכימיה נערך ניסוי בנושא סוכרים, נעשו בדיקות איכותיות וכמותיות לזיהוי וקביעת נעלמים של סוכרים. הבדיקות שנעשו הם – Molish Test, Fehling test, Benedict test, פירוק כימי של סוכרוז, הבחנה בין פוליסוכרים שונים של סוכרים בשיטה אינזימטית, בדיקת נלסון. במהלך העבודה נבדקו מגוון של סוכרים: גלוקוז, פרוקטוז, קסילוז וסוכרוז.           פחמימות (או סוכרים, סכּרידים) הן קבוצה של תרכובות אורגניות הנפוצות ביותר על-פני כדור הארץ, וגלוקוז היא התרכובת האורגנית הנפוצה ביותר. הפחמימות חיוניות לכל הייצורים החיים.                    ישנן מס' שיטות לבדיקה איכותית:  בדיקת מוליש עובדת ע"פ העיקרון של שבירת קשרים הגליקוזידיים ברב- ואוליגו-סוכרים ע"י חומצה גופרתית מרוכזת, לקבלת המונומרים שמהם הם מורכבים.  לאחר מכן החומצה גורמת לדה-הידרציה (הוצאת מולקולות מים) ומתקבלים מבנים טבעתיים הנקראים פורפורלים.  קבלת המבנה הטבעתי מותנה בקיומה של קבוצה קרבונילית- אלדהיד או קטון.  הנפתול שבריאגנט עובר דחיסה עם הפורפורלים ונוצר צבע סגלגל. זוהי בדיקה איכותית להימצאותם של מונומרים של סוכרים.                                                                      בדיקת פהלינג מבוססת על עקרון חמצון קב’ האלדהיד בסביבה בסיסית עם  Cu2+, הסוכר מחזר את יוני הנחושת הדו ערכיים ליוני נחושת חד ערכיים אשר שוקעים כמוצק אדום-כתום האופייני לתחמוצת הנחושת. בדיקת בנדיקט מבוססת על עקרון חמצון סוכרים מחזרים בעלי קבוצה חופשית של אלדהיד או קטון . סוכרים אלו מחזרים את הנחושת הדו-ערכית (Cu++ ) בסביבה   בסיסית, מתקבל מהתגובה קופרום אוקסיד (Cu2O) שהוא משקע צבעוני , ותוצרי חמצון של הסוכרים. במבחנות אשר הכילו גלוקוז, פרוקטוז וקסילוז (1%) ניתן היה לראות שינוי בצבע  לכתום- אדום עכור האופייני לבדיקה זו, אלו הם מונוסוכרים בעלי קצה מחזר חופשי, הופעת צבע כתום מעיד על הופעת קופרום אוקסיד שזהו תוצר חיזור של הסוכר.
שיטה כמותית של סוכר בשיטת נלסון מבוססת על עקרון לפיו כמות נחושת המחוזרת מ-   Cu+2  ל Cu+1, על ידי סוכר מחזר היא ביחס ישר לכמות הסוכר ויוני הנחושת החד ערכיים שוקעים כמוצק אדום Cu2O(s). למשקע שהתקבל מוסיפים חומצת arsenomolybdat שעוברת חיזור על ידי יוני הנחושת החד ערכיים ל arsenomolydous acis  ומקבלים בחזרה יוני נחושת דו ערכיים וצבע כחול חזק. לכן בעזרת עקומת כיול אפשר לכמת את הצבע שמתקבל. בבדיקה הידרוליזה חומצית –העובדת על פי עקרון פירוק על ידי חומצה הגורמת לשבירת קשרים הגליקוזידים .מתקבלים מונוסוכרים, ההידרוקסילים שהיו קשורים בקשר גליקוזידי הופכים חופשיים. לאחר שימוש החומצה אפשר לבדוק בשיטות השונות שפורטו נוכחות של סוכרים או של סוכרים מחזרים. בבדיקת הבחנה בין פולי-סוכרים שונים של גלוקוז בשיטה אנזימטית בדקנו נוכחות גלוקוז ע"י אנזים עמילאז, העמילאז הוא אנזים המפרק את העמילן למולקולות גלוקוז- שרשראות קצרות של קרבוהידרטים עם קצה מחזר הקשרים הם אלפא 1-4 או אלפא 1-6. נמצא כי הרבה יותר קל לזהות סוכרים שהם מחזרים, קיימים הרבה יותר שיטות לכך. הסקנו כי השיטות קלות לשימוש, אינן מסוכנות, מהירות ויעילות, פרט למקרה שבו הריכוזים של סוכרים הם זעירים. לעומת זאת בשיטה כמותית (שיטת נלסון) הכמות של סוכרים אינה משפיע על הבדיקה, קיבלנו עקומות כיול מדויקות (זאת ניתן לראות לפי ה-R שעל הגרף) ובקלות חישבנו ריכוזים של הנעלמים, התקבל כי הריכוז של פרוקטוז~ 0.02%, גלוקוז ~0.04% , ושל קסילוז בדומה לריכוז של גלוקוז~0.04%. ניתן לראות הבדל במקדם הבליעה של כל הסוכרים (רכיב a במשוואה של עקומת הכיול), במקדם הבליעה של גלוקוז הוא 0.0226 ,של פרוקטוז 0.0696 ושל קסילוז 0.0759.  אך גם בשיטה הזאת קיימת בעיה של בדיקת סוכרים שאינם מחזרים. בבדיקה של סוכרים בשיטה אנזימתית ראינו כי צריך לדאוג לתנאים אופטימאליים של האנזים כדי שהתגובה תתרחש, אילו לא, התגובה מתרחשת זמן רב.
תוכן עניינים-
1 .
מבוא …5-14
3 . תיאור ציוד וחומרים –15-16
4 . תיאור ביצוע הניסוי –.17-19
5. תוצאות –…20-31
6 . דיון וניתוח תוצאות –.32-34
7.
מסקנות ..34
8 .
המלצות ..34
9. מקורות ספרות -.34
1 0. נספחים –35-36