מדובר באחד התחומים המרתקים ביותר אשר מתפתח במהירות וממלא את עמודי העיתון חדשות לבקרים עם נפלאות פיתוחיו.
באופן כללי, מדובר בטכניקה לשינוי מלאכותי של ההרכב הגנטי של יצורים על ידי העברת קטעני דנ"א מיצורים אחרים.
אין ספק כי הההנדסה הגנטית גרמה למהפכה בתחום החקלאות: תכונות חדשות המוחדרים לצמחים מקנות להם עמידות בפני מזיקים, מחלות וחרקים, משפרות את אורך חיי המדף שלהם ואת ההרכב התזונתי, מעניקות לפרחים צבעים חדשים – והיד עוד נטוייה.
באירופה גוברת בשנים האחרונות ההתנגדות לשימוש בצמחי מאכל מהונדסים גנטית, ורשתות הסופרמרקטים הגדולות התחילו להוריד אותן מהמדפים. הסיבה המרכזית לכך היא שהאירופאים אינם מוכנים לקבל נכון לכתיבת שורות אלו שום הסבר  שמעבר לגידולים חקלאיים שטופלו גנטית (כגון תפוחי אדמה, סויה, עגבניות, תירס וכו')  אכן הופך אותם עמידים בפני טפילים, מזיקים ונגיפים. הוויכוח המתנהל איננו תיאורטי שכן יש לו השלכות מעשיות: האחוד האירופי לוחץ על מדינות אשר זקוקות לתרומה לא לקבל מוצרים מהונדסים גנטית אשר מקורם בארצות הברית, ואכן בחלק מהם אסורה חלוקה לרעבים של המזון שעשה את דרכו לנמלים.  עם זאת, רבים טוענים כי האירופאים לא יוכלו לעצור בטווח הארוך את התפתחות התופעה, שכן אחרת יסבלו ממחסור חמור במזון.
שיטת העבודה בעבודה מתבססת על קבוצת מיקוד (מחקר אכותי), קרי כינוס קבוצה גדולה של אנשים לצורך דיון קבוצתי מנחה. קיימות מספר שאלות מנחות בעבודה כגון:
הדעה בדבר ההתפתחויות בתחום ההנדסה הגנטית הנדסה גנטית של צמחים וחיידקים הגבלות האיחוד האירופי על ייבוא צמחים מהונדסים גנטית צריכת מזון טרנסגני סיכום מגוון הדעות:
בעד ונגד העבודה לא כוללת ביבליוגרפיה או אזכורי מקורות