עבודת סמינריון בנושא רטוריקה פוליטית                                        ניתוח נאום בחירות של מנחם בגין כיכר מלכי ישראל 1981
תוכן עניינים מבוא. 1
1 .  הסיטואציה הארגומנטטיבית. 2
1 .1 מאבק נרטיבי 2

1 .2 אירועים שהובילו לדרישה לנאום. 3
2 . רטוריקה טיעונית. 4
2 .1 התמה  של הנואם. 4
2 .2 מכנה הארגומנטטיבי המשותף. 4
2 .3 המצאה. 5
3 . אמצעים רטוריים ודמגוגים.. 6
3 .1 משלב שפה. 6
3 .2 יחסים של ניגוד. 7
3 .3 קוד לשוני 8
3 .4 ביסוס האתוס. 9
3 .5 פאתוס. 10
3 .6 לוגוס. 12
3 .7 סיפורים. 16
4 . ניתוח תוכני 17
4 .1 מפה סכמאתית כרונולוגית. 17
4 .2 פרולוג 19
4 .3 אפילוג 20
4 .4 הפרכה. 20 5. ביקורת. 22
6 . סיכום.. 24
ביבליוגרפיה.
5 נספח 1.
5 מבוא רטוריקה היא תורת ההתבטאות בכתב או בעל פה ועוסקת בהיבטים שונים של ההתבטאות. תפקידה המרכזי של הרטוריקה הוא שכנוע. על מנת לעשות זאת, על המילים להיות מסוגלות להעביר את המסר בצורה קוהרנטית. על המסר בעצמו להיות תואם את מושאו, תוך  שהוא מעורר הקשבה ועניין בקרב המאזינים ויוצר הד בקרבם (וולמן, 1990).             ראשיתה של הרטוריקה כתחום אומנות מובחן הוא בסיראקוז שבסיציליהד. לפני כ-
5 00 שנה (467 לפנה"ס) התרחשו בסירקוז שינויים פוליטיים, שכתוצאה מהם התאפשר לתושבים, שגלו קודם לכן מן העיר, לחזור אליה ולתבוע בעלות על אדמותיהם ורכושם. אנשים רבים נצלו זכות זו והגישו תביעות משפטיות.
אדם בשם קוראקס התעניין מאוד במתרחש בבתי המשפט ושם לב כי הניצחון הוא בדרך כלל נחלתם של האנשים ששכנעו את השופט והצליחו לרכוש את אמונו. פיתח שיטה לתועלת הטוענים בבתי הדין, וכך הוא הניח את היסודות לאמנות הרטוריקה (צורן,2002).
מאותה נקודה התפשטה הרטוריקה בכל ערי יוון על ידי הסופיסטים שלימדו רטוריקה. שם קיבלה מעמד מרכזי והפכה להיות חלק בלתי נפרד מהתפתחות דפוסי השלטון הדמוקרטי ביוון.
התפישה היוונית לא הכירה בנציגים של ציבור, לא במובנים פוליטיים ולא במובנים משפטיים ועל כן כל אזרח נדרש לייצג את עצמו באספות ציבוריות ובעמדו מול בית המשפט. באותם שנים הייתה יכולת השכנוע המילולית הכרחית עבור כל אזרח שביקש למצוא את מקומו במערכת החברתית. במאה העשרים שבה הרטוריקה למרכז הבמה הציבורית והאקדמית. שתי סיבות עיקריות היו לכך: שינוי בתפיסת האמת, המוסר, השפה, התרבות והמדע, ושינויים פוליטיים חברתיים (פוגל, 2006).
שובה של הרטוריקה לבמה הציבורית הביא אותה באופן בלתי נמנע גם לעולם הפוליטיקה. מטרתם המשותפת של כלל הפוליטיקאים היא הרצון לשכנע ועל כן רטוריקה מקבלת מעמד מרכזי עבור העוסקים בתחום זה (לנדאו, 1988). בעבודה זו אבקש לבחון את השימוש ברטוריקה ככלי פוליטי. לצורך זה, אנתח נאום פוליטי מפורסם שנישא על ידי מנחם בגין בשנת 1981
ומהווה אחד משיאי הדמגוגיה הפוליטית בישראל (ברוש, 1993). ניתוח הנאום ייעשה בהשראת ספרה של נורית גרץ (1995) תוך שימוש בציר ההשוואה עליו ביססה את ניתוח. הספר: "שבויה בחלומה" העניק את המסגרת התיאורטית לניתוח הנאום. גרץ מציגה בספרה מספר היבטים המתייחסים הן לנאומו של בגין באופן ספציפי והן לנואמים שונים מקרב עם ישראל. בספרה היא מציגה את הנרטיבים הדומיננטיים בארץ, ניתוח של תעמולת בחירות מתמשכת והצגת נאומים שונים מן ההיסטוריה הישראלית.
בחרנו בגישתה על מנת ליצור את תת הקטגוריות וכדי לשרטט את הציר המרכזי לניתוח הנאום הנ"ל.