ראשי פרקים מבוא 
3
1 .       אלכוהול – ההשלכות משימושו 5
1 .1.    התאבדויות 5
1 .2.    תאונות דרכים
6
1 .3.    הריון – פגיעה בעובר 7
1 .4.    אונס תחת שכרות
8
2 .       פרסום
1 0
2 .1.    השפעת הפרסום על הצרכן
1 0
2 .2.    השפעת פרסום מוצרי האלכוהול על הצרכן
1 0
2 .3.    ההיבט המוסרי שבפרסומת
1 2
3 .       שאלת המחקר
1 3
4 .       החוק והאלכוהול
1 4
4 .1.    חוקים והגבלות
1 4
4 .2.    הפרצות בחוק ודרכים לעקיפה (תקשורת אלקטרונית, מתן חסויות)
1 4
5.       האלכוהול בהיבט המוסרי – אחריותן המוסרית של החברות
1 6
5.1.    על פי הגישה התועלתנית
1 6
5.2.    על פי הגישה הקאנטאינית
1 7
5.3.    על פי המיתוסים של השוק
1 8
6 .       ריסון המערכת העסקית
1 9
6 .1.    ריסון חיצוני – חוקים להגבלת פרסומות לאלכוהול בעולם המערבי, מכירת אלכוהול לקטינים
1 9
6 .2 ריסון פנימי – קווי היסוד של האמנה הבינלאומית
2 2
7. סיכום ומסקנות         
2 4
8 . ביבליוגרפיה
2 6
מבוא
מאז ומתמיד, מצליחות הפרסומות לאלכוהול למכור לנו לא רק את המשקה אלא הרבה יותר מכך. כמו במרבית הפרסומות בנות ימינו, לא ניתן להפריד בין המוצר לבין מערכת האסוציאציות הקשורות בו, ובין המוצר לבין המטען הרגשי הנלווה אליו.
האלכוהול, כידוע, הוא הסם החוקי הנפוץ ביותר בארץ. בניגוד לרשימת האיסורים הארוכה המיוחסת לסמים – איסור החזקת כלים לשימוש, איסור החזקת סם, איסור שימוש בסם, איסור מכירה – האלכוהול חופשי לחלוטין, לפחות עבור הצעירים.
לכולם ידוע, כמובן, שאסור למכור אלכוהול לבני 18 ומטה. מה שלא ידוע הוא שהאיסור חל על המוכרים ולא על הקונים. כלומר, אסור למכור אבל מותר לקנות, מותר לשתות ועוד. התרומה האפשרית של תרבות פרסום להאדרת שתיית האלכוהול כהתנהגות מוערכת, הכרוכה בסיכון, בגבורה, בחברותא תוך מתן לגיטימציה לשתיית אלכוהול בסיטואציות מעוררות סיכון, מעוררת שאלות אתיות מורכבות. האם יש לאפשר פרסום מוצר המסכן לא רק את צרכניו כי אם גם את סביבתם (בשל הקשר בין אלכוהול לבין אלימות או בין אלכוהול לבין תאונות דרכים)?
מצד שני, כיצד ניתן למנוע מתעשייה חוקית, במדינה דמוקרטית המקדשת את חופש הביטוי, לקדם את מכירותיה? האם האחריות, בסופו של דבר, אינה צריכה להיות על הצרכנים?
גם החברה האמריקאית כבר למעלה משני עשורים נאבקת על מנת להמתיק את הנזק שנגרם ליחידים, משפחות ולחברה ע"י התנהגות השתייה המופרזת, התמידית ולעיתים שאי אפשר להבינה – אלה שאנו מכירים כאלכוהוליסטים. חלק חשוב מהאתגר החברתי המוצג ע"י אלכוהוליסטים היה הקושי מלהבין ולהגדיר את הבעיה המביכה ושלעיתים אי אפשר להשתלט עליה    Martin, C.S.  (2006) .
מטרת עבודה זו היא לבחון האם התביעה למוסר בעסקים פירושה הטלת הגבלות חמורות על פרסום מוצרי האלכוהול. הדיון בסוגיה זו הינו חלק מהדיון הכללי הבא לבחון האם מדיניות השיווק של התאגידים המסחריים הבינלאומיים עומדת בבחינה מוסרית.
באם כן, הריסון במערכת העסקית חייב לפעול מכיוון  והפרסומת הופכת להיות יותר ויותר אמצעי תקשורת עבור ההמונים. מוקצב לה שטח בעיתון, זמן שידור ברדיו ובטלוויזיה ולרשותה עומדים אנשי מקצוע מיומנים ואמצעי הפקה מתקדמים ומשוכללים. במשאבים אלו הפרסומת קונה לה השפעה, וזו הרי מטרתה. בדרך פעולה זו טמונה הסכנה שיהיה מי שיעשה שימוש לרעה בעצמתה.
 בפרק הראשון של העבודה אבצע סקירה ספרותית שתעיד על הסכנות הנובעות משימוש באלכוהול.
בפרק השני אדון בפרסום, השפעותיו על הצרכן, השפעות פרסום אלכוהול בפרט  על הצרכן בעזרת מחקרים שנעשו בנושא וכן ננסה לבדוק את ההיבט המוסרי שבפרסומת.
בפרק השלישי אעלה את שאלת המחקר שברצוני לבדוק.
הפרק הרביעי ידון בהקשרים של האלכוהול והחוק, חוקים,  הגבלות ודרכי עקיפה.
בפרק החמישי אדון באחריותם המוסרית של חברות האלכוהול תוך שימוש בכמה גישות לקבלת החלטה מוסרית בארגון.
בפרק השישי אציין את אמצעי הריסון והפיקוח המוטלים על חברות האלכוהול, הן באמצעי ריסון חיצוני המטיל מגבלות על פרסום מוצרי אלכוהול  והן באמצעות ריסון פנימי המתבקש מניהול מוסרי של חברות ומתבקש נוכח המגבלות של הריסון החיצוני. לבסוף,  אציג את מסקנותיי בדבר הצורך להטיל מגבלות חמורות על פרסום מוצרי אלכוהול   – חלק מהתביעה למוסר בעסקים ובעסקי האלכוהול בפרט.