תקציר הפרויקט שלפניכם הינו למעשה מענה לקריאת הועדה הלאומית לחברת המידע והידע, הפועלת לצמצום הפער הדיגיטאלי בישראל (ראה נספח 4).
המוטיבציה שלנו לביצוע הפרויקט נבעה מתוך רצוננו :
•         לתרום לצמצום פערים דיגיטאליים בחינוך.
•         לשפר את סביבת העבודה הטכנולוגית לתלמידים.
•         לשפר את הנגישות, האינטראקציה והחשיפה למידע לכלל אוכלוסיות בית הספר.
במהלך השנים האחרונות אנו עדים לשינויים מרחיקי לכת בכל תחומי החיים, אחד מהשינויים הללו הוא התפתחות הטכנולוגיה.
כניסת המחשבים וטכנולוגיות המידע גורמת לאנשים להיות מעורבים יותר בהיבטים כלכליים, חברתיים ופוליטיים בחייהם, סוחפת אוכלוסיות רבות בעלות גישה לאינטרנט ולמיומנויות השימוש בה ופותחת בפניהן עולם רחב ועשיר של מידע ותקשורת.
עם זאת, לא כל האוכלוסיות בעולם נהנות במידה שווה, אם בכלל, מגישה לעולם הדיגיטאלי.
תופעה זו נקראת "פער דיגיטאלי"- הבדלים הקיימים בין אוכלוסיות עקב פרמטרים של גיאוגרפיה, גזע, מעמד חברתי, מגדר, יכולת פיזית ועוד.
במסגרת פרויקט הגמר נוכחנו לגלות כי גם מדינת ישראל, שמחד ידועה כאחת מהמובילות בתחום ההמצאות והחידושים בטכנולוגית המידע, היא מאידך מהמפגרות בעולם המערבי בכל הקשור לנכונותה לפעול לצמצום הפער הדיגיטאלי.
הבעיה המחקרית בה התמקדנו היא האם ואיך שילובן של טכנולוגיות בחטיבות ביניים ובבתי ספר על יסודיים בישראל משפיע על התהליך האפקטיבי לצמצום פערים דיגיטאליים?
העבודה היא אינדוקטיבית מאחר שאת מסקנותינו הסופיות אנו מבססים על סמך נתונים שאספנו מבית ספר אחד בחולון אותו חקרנו.
בפרק המבוא דנו בחשיבות השימוש באמצעים טכנולוגיים בלמידה ובשילוב המחשב בתחום ההוראה .
בפרק של סקירת הספרות הרחבנו את התייחסותנו  למשמעות הפער הדיגיטאלי , בססנו את המושג על סמך מקורות מידע שמתארים את ההיבטים השונים להגדרתו וכיצד ניתן לצמצמו.
בהמשך התייחסנו לפער הדיגיטאלי בישראל ולמערכת החינוך.
נשענו על סיכום ועדת דברת כתימוכין לחשיבות הרחבת ההשקעה בצמצום הפער; כמו כן הזכרנו השקעות קיימות של משרדי ממשלה וגורמים אחרים למען צמצומו כגון: עמודת "תפוח", פרויקט מחשב לכל ילד ופרויקט להב"ה. במסגרת הפרק סקרנו בהרחבה דוגמאות לפעילות לצמצום הפער בישראל: חינוך התלמידים לשימוש באינטרנט כפורטל חינוכי בו בית הספר מתואר כמרכז קהילתי, למידה מרחוק, כיתות וריטואליות וכו'.
בנוסף, תארנו שלל דוגמאות שמצאנו בספרות שעסקו במתודולוגיה לצמצום הפער כגון: מחקר אמריקאי שחלק את השלבים שיש לנקוט לצמצום הפער ל- איסוף מידע, בניית קואליציה, הצבת מטרה, קביעת מדדים, ביצוע הערכה, זיהוי משאבים, תכנון, קביעת מסגרות זמן, הבהרת ציפיות לכל הצדדים, בקשת מענק וציון הישגים . בהיבטים רבים בפעילותינו לאורך הפרויקט  השתמשנו בשיטה זו.
ולבסוף נעזרנו בין השאר בתימוכין מתוך מספר מאמרים אודות פורומים, אודות תקשורת מתווכת מחשב ואודות חרדת מחשבים. גם כאן בחנו גורמים לפער הדיגיטאלי.
בפרק השני התרכזנו בתיאור המצב הקיים.
תחילה סקרנו את תמונת המצב של בית הספר הנבדק במחקר; בית הספר הינו על תיכוני (שש שנתי) , ממוקם בחולון ומורכב ממגמות לימוד עיוניות וריאליות.
·         הערה- לאורך הפרויקט בחרנו לכנות את בית הספר בשם "X"  ולא לציין את שמו האמיתי על מנת להימנע ממצב שלתוצאות הפרויקט יהיו אי אילו השלכות שליליות על תדמית בית הספר, על ההנהלה, על המורים ועל התלמידים).
בתיאור המצב הקיים נתחנו שאלון (ראה נספח 1 ) שהעברנו למנהלת בית הספר המתבסס על שאלות ביחס לאמצעים ולידע שיש לתלמידים ולמורים בתחום הדיגיטאלי וביחס ליעדי בית הספר בעתיד.
אחד מהאלמנטים המרכזיים שהתקבלו היה שמנהלת בית הספר אומנם רואה חשיבות של שימוש התלמיד במחשב בבית, אך לא במהלך הלימודים בבית הספר.
דבר זה הצביע כבר מההתחלה על תפיסה מוטעית שאת תוצאותיה ראינו בהמשך.
בחלק השני תארנו את המצב הקיים ביחס לקריטריוני המחקר.
מתוך הספרות זיהינו שישה מדדים עיקריים לפער הדיגיטאלי: עבודה בפועל מול מחשב (זמינות, זמן עבודה), אופי השימוש בטכנולוגיה, רמת מיומנות דיגיטאלית, מסגרת תומכת ותשתיות.
נתחנו כל אחד מהקריטריונים ע"י: מתן רקע קצר לגבי הקריטריון, תיאור המצב בישראל ביחס לקריטריון ותיאור הקשר הקיים בין הקריטריון לצמצום הפער הדיגיטאלי.
לדוגמא, הראינו בין השאר ביחס למצב בישראל כי: אחוז משקי הבית שבהם מחשב הינו כ-75%, תלמיד גולש בממוצע כ-50 דקות ביום בממוצע, 90% מהתלמידים מעריכים את מיומנותם בחיפוש מידע כגבוהה, 66% מעריכים את מיומנותם בשימוש בצ'אט או בשליחת דואר כגבוהה מאד, בבתי ספר שעברו שיפור טכנולוגי יש כמחשב אחד פר 7 תלמידים ולפחות חיבור רשת אחד פר 10 תלמידים.
הנ"ל הגדירו עבורנו את המצב הרצוי שמולו מדדנו והשווינו את הרמה הדיגיטאלית של בית הספר הנחקר.
בהמשך העברנו שאלונים לתלמידים ולמורים וביצענו ניתוח לממצאים בשיטה דדוקטיבית, כלומר הסקנו מסקנות על סמך הקריטריונים בהקשר למצב בית הספר, למצב התלמידים ולמצב המורים ביחס למדדים הארציים.
שיטת הניתוח תוארה בחלקו האחרון של פרק 2.
הפרק השלישי הינו הפרק הקרדינאלי בפרויקט הגמר.
בחלקו הראשון התייחסנו לניתוח השאלונים (ראה נספח 2,3 ) שהעברנו בבית הספר.
השאלון נבנה כך ששאלותיו תאמו לקריטריונים אותם מצאנו בספרות כאינדיקציה לקיום פערים דיגיטאליים.
לאחר העברת השאלונים בצענו ניתוח סטטיסטי של הנתונים תוך בחינת הממוצעים, סטיות התקן ותוצאות מבחן ה-T-TEST , המבטא את רמת המובהקות.
עיקרי הממצאים נבחנו מול המדדים הארציים. הראינו כי אומנם בית הספר הנחקר בחולון נמצא מעל לממוצע הארצי מבחינת הזמינות למחשב בבית ומבחינת משך השימוש במחשב בבית ע"י התלמידים. עם זאת, הראינו כי במהלך שהותם בבית הספר התלמידים עשו שימוש מועט במחשב בצורה מובהקת עד כ- 500 אחוז פחות מהמוצע הארצי.
בנוסף מצאנו פער שלילי מול הממוצע הארצי מבחינת המיומנות בתחום יצירת אתרים, הבנת תכנים באנגלית ושימוש במנועי חיפוש ע"י התלמידים.
כשבחנו את הפערים בין התלמידים בתוך בית הספר גילינו ממצאים נוספים שעמדו במבחן ה-T-TEST (כלומר בהשוואה בין האוכלוסיות קיבלנו מספרים קטנים מ-5% שהצביעו באופק מובהק כי קיים פער בין האוכלוסיות הנבדקות):
קיים פער של כ-13 אחוז בשימוש באפליקציות השונות בין התלמידים שמשתמשים במחשב מעל 4 שעות לעומת אלו שמשתמשים פחות.
קיים פער של כ-8.3 אחוז במיומנות השימוש בין התלמידים שמשתמשים במחשב מעל 4 שעות לעומת אלו שמשתמשים פחות.
מירב השימוש במחשב נעשה לטובת צ'אט.
מרבית התלמידים אינם עושים שימוש בתוכנות כגון: PP, EXECL, צייר וכמו כן אינם מתכנתים ואינם בונים אתרים.
 קיימים פערים משמעותיים בין מיומנות התלמידים בבית הספר ביחס לשימוש ב-WINDOWS , הבנת תכנים של אתרים באנגלית ושימוש בדואר אלקטרוני.
תלמידים שזוכים לתמיכה משפחתית מעידים כי מיומנותם באפליקציות מתקדמות כגון: הבנת תוכן של אתרים באנגלית, בניית דפי אינטרנט ותכנות גבוהה בהרבה מתלמידים שאינם זוכים לתמיכה.
תלמידים הטוענים שלמדו להשתמש במחשב בכוחות עצמם מעידים כי מיומנותם במגוון אפליקציות מחשב גבוהה יותר מאשר יתר התלמידים.
הראנו כי גם מבחינת התשתיות הקיימות בבית הספר קיים פער מובהק מול בתי ספר אחרים.
כשבחנו את מיומנות המורים מול זאת של התלמידים מצאנו כי בחלק ניכר מהאפליקציות התלמידים מעריכים את מיומנותם כגבוהה מזאת של מוריהם; לכן טענו כי לא ניתן לצפות שתלמידים יזכו לתמיכה ממוריהם כשלמעשה מיומנותם עולה על זו של המורים.
מצאנו שהמורים מבינים את החשיבות של שילוב טכנולוגיות דיגיטאליות בהוראה; עם זאת המורים חשים כי אינם מסוגלים להעביר שיעורים באמצעות מדיה דיגיטאלית ואף אינם שולטים בה בצורה מספקת.
בנוסף התרשמנו כי בית הספר אינו מספק לתלמידים סביבה ראויה להכרת השימוש במחשב ואף אינו מעודד זאת. התלמיד אינו מרגיש כי הוא יכול לפנות למורה לצורך עזרה בתחום המחשוב, למרות שהיה חפץ בכך.
בהמשך הפרק זה ספקנו המלצות לגבי תוכנית הלימודים שנועדו להתמודד עם התרומה השלילית של בית הספר להרחבת הפער הדיגיטאלי.
ההצעות שנתנו התקשרו ל : הרחבת השימוש בסביבת ה-OFFICE , שיפור מיומנות התלמידים בשימוש במנועי חיפוש , הגברת השימוש בתוכנות עיצוב וציור, יצירת סביבה תומכת, צמצום פערי השימוש בדואר אלקטרוני וחשיפת התלמידים אל עולם התכנות.
בעבודתנו תארנו גם את אופן המימוש של ההצעות ביחס לתוכניות הלימוד של בית הספר.
במהלך הפרויקט הצענו כאמצעי לצמצום הפער הדיגיטאלי שימוש במערכת מידע.
תארנו את זרימת המידע בתוך מערכת המידע בצורה פונקציונאלית.
לאחר מכן בחנו את הסיכונים שעלולים לנבוע כתוצאה מהכנסתה לבית הספר.
למעשה זיהינו 24 סיכונים שונים אותם חלקנו לסיכונים טכנולוגיים, לסיכונים חברתיים ולסיכונים אחרים. הערכנו את כל אחד מהסיכונים בצורה כמותית וטיפלנו בסיכונים העיקריים ע"פ מתודולוגית ה- QUALITATIVE RISK MATRIX ANALYSIS .
ע"פ הממצאים גילינו שלא קיימים סיכונים ברמה גבוהה, שקיימים שישה סיכונים בעלי עוצמה בינונית שבהם יעשה טיפול כחלק בלתי נפרד מההיערכות שלנו בישום הפרויקט ושקיימים שבעה סיכונים שלהם ניתן מענה חלקי ע"פ דרגת חומרתם. את יתר הסיכונים קבלנו בשל דרגת חומרתם הנמוכה.
בחלקו הבא של הפרויקט המלצנו  על מערכת ה-LPN לשימוש כמערכת ניהול ידע בבית הספר.
בחנו את המענה הקיים כיום במערכת ה-LPN וכיצד אנו מתאימים אותה לצרכים הספציפיים שיענו על הפער הדיגיטאלי.
צרפנו בנספחים 6 ו-7 שתי טבלאות:
האחת מתארת את חוזקותיה של המערכת והשנייה משווה בינה לבין מערכות מידע אחרות הקיימות בשוק בתחום ניהול הידע.
בנוסף הצענו תוכנית להטמעת המערכת המותאמת בבית הספר ואף תארנו את כל השלבים באמצעות תוכנת ה- MS-PROJECT. גזרנו את המשמעויות התקציביות, לוח הזמנים וכוח האדם הנדרש וכן הערכנו את הרכש הנדרש במהלך הפרויקט.
שמחנו לקראת תום הפרויקט לקבל את התייחסותה של הגב' – המפקחת הארצית ללימודי מדעי המידע במשרד החינוך, לממצאי מחקרנו. להלן ההתייחסות :
"יופי של מחקר והאמת שהם קלעו לדעת חכמים או שאפשר לומר לממצאים אותם אנו יודעים היטב.
הממצאים בהחלט יכולים להיות מוכלים על כלל האוכלוסייה והמדגם שנלקח בחולון בהחלט מראה את פני המערכת כולה.
אנחנו בהחלט נמצאים במקום הזה של בעיה בשימוש מועט במחשב בבתי הספר ובכלל למטרות לימודיות אנחנו רואים שהמורים יודעים ומבינים פחות טכנולוגית מן התלמידים ויש השפעה על כך בקרב התלמידים אנו רואים שכולם מצהירים שהם מידענים אבל בעצם יודעים רק לחפש בגוגל במקרה הטוב ולא באמת מבינים מה זה חיפוש מידע ולהגיע למידע הרצוי הרלוונטי בדרך הטובה ביותר ואחר כך בכלל להציג את המידע בדרכים המתאימות לעידן היום דרך התקשורת בעייתית עדיין והפער הולך וגדל.
לסיכום יופי של מחקר." תוכן עניינים
רשימת טבלאות. 10 רשימת תרשימים.. 11
מבוא.. 12
מטרת הפרויקט.. 14
מתודולוגית הפרויקט.. 14
סקר ספרות.. 16
הפער הדיגיטאלי 16
הפער הדיגיטאלי בישראל. 17
הפעילות לצמצום הפער הדיגיטאלי בישראל. 20 שלבים בדרך לפתרון צמצום הפער הדיגיטאלי 24
הגדרת קריטריונים לבחינת פערים דיגיטאליים בבית הספר (קריטריוני המחקר) 26
בחינת המצב הקיים בבית הספר. 28
התאמת מערכת המידע לבית הספר. 28
תוכנית לניהול סיכונים.. 28
טכנולוגיות התקשוב. 29
תיאור מצב קיים.. 33
תמונת מצב ביחס לבית הספר הנבדק במחקר. 33
תיאור המצב הקיים ביחס לקריטריוני המחקר. 36
קריטריוני המחקר  36
קריטריון 1 –      36
קריטריון 2 ..  41
קריטריון 3 ..  43
קריטריון 4 …  47
קריטריון 5 – 50      אופן ביצוע המחקר. 53
שיטת המחקר בפועל. 53
תהליך הבחינה של הקריטריונים.. 53
תוצאות ומסקנות.. 55
 עיקרי הממצאים..   56
 ריכוז המסקנות.. 67
 משמעויות–  .70 המלצות. 71
המלצות לגבי תוכנית הלימוד בבית ספר. 71
תיאור אופן מימושנו את ההצעות ביחס לתוכנית הלימוד בבית ספר. 73
ניתוח פונקציונאלי של זרימת המידע במערכת המידע הרצויה: 77
ניהול סיכונים בהכנסת מערכת מידע לניהול ידע. 80 שיטת ניהול הסיכונים בפרויקט.. 80 מטרת התוכנית לניהול סיכונים.. 80 זיהוי וכימות הסיכונים.. 81
סיכונים טכנולוגיים- 82
סיכונים חברתיים- 83
סיכונים אחרים-…   83
דירוג הסיכונים -…84
ניתוח הסיכונים לפי   QUALITATIVE RISK MATRIX ANALYSIS . 85
הסיכונים ודרכי הטיפול (מענה לסיכונים). 85
סיווג לפי מקור הסיכון 92
סיכום ומסקנות של התוכנית לניהול הסיכונים. 94
המלצות לגבי השימוש במערכת רשתית כ LPN.. 94
תכנית להטמעת מערכת ה- LPN המותאמת על ידינו בבית הספר. 98
מטרת המערכת –…98
אופן ההטמעה של מערכת ה- LPN.. 98
שלבי ההטמעה –…98
שלבי התאמה והטמעה בבית ספר. 101
מודל מפל המים של תוכנית ההתאמה -… 104
צוות הפרויקט .104
המבנה הפרויקטאלי 104
מצבת כוח האדם בפרויקט.. 105
מטריצת חלוקת תפקידים.. 105
תוכנית הרכש: -.  106
סיכום.. 107
רשימת מקורות.. 109
נספחים.. 111
נספח 1 -שאלון למנהלת בית הספר. 111
נספח 2-שאלון לתלמיד. 124
נספח 3- שאלון למורה. 128
נספח 4 – קריאת הועדה הלאומית לחברת המדע והידע. 132
נספח 5- מס' מסכים מתוך מערכת ה-LPN לצורך המחשת המערכת לקוראי העבודה. 133
נספח 6 -השוואה בין מערכת LPN למוצרים קיימים אחרים.. 138
נספח 7 – ריכוז היתרונות והחזקות במערכת LPN :. 141
נספח 8 – מבנה מערכת LPN.. 142
נספח 9 – אישור העברת שאלונים בבית הספר בחולון (מנהלת) 144
נספח 10- אישור העברת שאלונים בבית הספר (סוקרים) 145
נספח 11 – דוגמאות ממחקר OECD.. 146