סיכום והמלצות בכדי להתאים את האסטרטגיה שבאמצעותה ייווצר שיתוף פעולה בין הודו לדנמרק, נבחן תחילה אפשרויות אסטרטגיות.
·              שותפות אסטרטגית בינ"ל:
מתייחס למגוון רחב של שותפויות בין חברות עסקיות שהנהלותיהן הראשיות ממוקמות בארצות שונות, המתקשרות ביניהן לצורך ביצוע שלבים או מרכיבים שונים של פעילותן.
סוגי שותפויות אסטרטגיות בינ"ל:
שיתוף פעולה באמצעות חוזים או דרך בעלות משותפת.
שיתופי פעולה חוזיים:
1. חוזים והסכמים:
   מגוון רחב של חוזים והסכמים קיים בין חברות בנושאי חילופי טכנולוגיות, ייצור משותף, מו"פ    משותף, או הסכמי שיווק, הפצה או אספקה.
חוזים כאלה יכולים להתייחס להיבטים שונים    בתהליך הארגוני, ואינם מחייבים התקשרות ארוכת טווח או מחוייבות עמוקה בין החברות    השונות. שותפות מסוג זה נקראת גם "בריתות פונקציונאליות".
2. הרשאה:
   הסכם שבמסגרתו רוכש גורם זר את הזכות לייצר, לעשות שימוש בטכנולוגיות, או לשווק    בארצו את מוצריה של חברה אחרת, בד"כ על בסיס תשלום יחסי עבור מספר קבוע של יחידות    ייצור או כמות מכירות.
3. זיכיון:
   הסכם בין ארגוני שבאמצעותו מעניקה חברה אחת לאחרת את הזכות לנהל שלוחה עצמאית    הנושאת את שם המותג שלה, הלוגו או טכנולוגיות המידע. בתמורה מתחייבת החברה האחרת    לעמוד בסטנדרטים המוכתבים ע"י נותן הזיכיון, ולהעניק לו תשלום בסיסי ואחוזים קבועים    מרווחיה.
שיתופי פעולה באמצעות בעלות:
equity alliances:
שיתופי פעולה מסוגים שונים בין חברות, כאשר בכל אחד מהם כלולה כבר רכישה של חלק ממניותיה של החברה עמה מתבצע שיתוף הפעולה. שיתופי פעולה אלה יוצרים רמות שונות של שותפות בבעלות ביניהם, הופכים את שיתוף הפעולה ליציב ומחייב יותר, ובד"כ נמשך לאורך זמן.
·               רכישות בינ"ל:
1. רכישת אחוזים קטנים יחסית ממניותיה של חברה אחת ע"י אחרת, עם או בלי שותפות בניהול.
2. רכישה הולכת וגדלה של מניותיה של חברה אחת ע"י אחרת.
3. רכישה מלאה של חברה אחת ע"י אחרת.
·               המיזם המשותף הבינ"ל:
לסיכום ניתן לומר שמיזם משותף בינ"ל הוא יישות חוקית ועצמאית המייצגת בעלות משותפת של שני ארגונים הורים או יותר, שבו ההנהלה הראשית של לפחות אחד מהארגונים ההורים נמצאת מחוץ למדינה שבה פועל המיזם. היישות נמצאת תחת פיקוח משותף של הארגונים ההורים, שכל אחד מהם עצמאי מבחינה כלכלית וחוקית כלפי האחר. (Shenkar & Zeira, 1987).
1. מיזמים משותפים חוזיים:
   שיתופי פעולה אסטרטגיים באמצעות חוזים.
מיזמים אלו אינם כוללים הקמת יישות חוקית    חדשה וחלוקת מניות, ולרוב אינם מובילים להקמת גופי ניהול משותפים.
2. equity joint venture:
   יישות נפרדת מבחינה חוקית ועצמאית מבחינה כלכלית, שנמצאת בבעלות ובשליטה משותפת    של שני ארגונים ויותר, שכל אחד מהם עצמאי מבחינה חוקית וכלכלית כלפי האחר. כאשר    הנהלתו הראשית של לפחות אחד מהארגונים ההורים נמצאת מחוץ למדינה שבה פועל המיזם    המשותף, זהו מיזם משותף בינ"ל.
·               דרך פעולה אסטרטגית מרכזית לחדירת דנמרק להודו:
מיזם משותף בינ"ל הוא האסטרטגיה המתאימה ביותר לדנמרק בכדי לחדור לשוק ההודי מכמה סיבות:
1. מיזם משותף טומן בחובו יצירת יחסי אמון ושיתוף בין הצדדים. עובדה זו תואמת את התרבות    ההודית המבססת שותפויות עסקיות על שיתוף ואמון.
2. גיוס וצבירת מימון משותף לצורך ביצוע פרויקטים עתירי הון. בכך מתגברת החברה הבודדת    על מגבלותיה הפיננסיות, ומסוגלת לנצל הזדמנויות עסקיות שאינן אפשריות עבורה לבד.
   הקמת מיזם משותף בין הודו לדנמרק הינו מצב של win win, מצד אחד הודו מדינה הזקוקה    להשקעות חיצוניות לשיפור מצבה הכלכלי, ודנמרק מצד שני נהנית מעלויות תקורה ועלויות    אחרות נמוכות בהרבה מאשר בדנמרק. בדרך זו ישיגו השתיים גיוס וצבירת הון גדול יותר   מאשר כל אחת בנפרד.
3. השגת ידע שאין באפשרות הפירמה לפתח לבד, עלות פיתוח יקרה, משך פיתוח ארוך, או הקמת    מאגרים גדולים של ידע הנחוצים לביצוע פרויקטים מורכבים ועתירי ידע.
   דנמרק תאפשר להודו מקומות עבודה נוספים, ובכך תורמת לשיפור מצבה הכלכלי, והודו    מאידך תאפשר לדנמרק להקים מאגרים גדולים של ידע ופרויקטים מו"פ מורכבים בעלות    נמוכה ובעזרת הון אנושי הודי מצוין.
4. השגת נגישות לטכנולוגיות שנחוצות לחברה לצורכי ייצור או פיתוח, והקלה על תהליכי    ההעברה והטמעה של הטכנולוגיות החדשות.
  העשור האחרון הודו התפתחה רבות בתחום טכנולוגיות המידע והיא ידועה בכוח עבודה    טכנולוגי  מקצועי. 5. צבירת ידע מקומי והיכרות עם התרבות המקומית. לעובדה זו נודעת חשיבות מכרעת במיוחד    בגלל מרחק התרבות ההודית מהתרבות הדנית.
6. שימוש בכוח עבודה זול בהודו, ופיתוח סגל ניהול מימן בהודו.
7. ניצול הקלות והטבות הקשורות לעידוד השקעות זרות בהודו, בשיתוף עם גורם מקומי.    המיזם המשותף משרת גם את האינטרס ההודי שכן ההודים לאחר 100 שנות אימפריאליזם    רגישים מאוד  לנושא של השתלטות ואינם מאפשרים הקמת עסקים בהודו מבלי לערב שותף    מקומי.
לסיכום: הקמת מיזם משותף בין דנמרק להודו הוא אחד הכלים האסטרטגיים החשובים שבעזרתם יוכלו הדנים וההודים להשתלב בסביבה הגלובלית, ולהפחית את תלותן בסביבה המקומית, ולהפחית את אי הוודאות בסביבתן. יתרונות אלו יגדילו את יכולתה של החברה לנצל הזדמנויות בסביבתה, ולהגדיל את יתרונה התחרותי.
חבירה של ארגונים הורים, כל אחד מהם מחזיק במשאבים שונים אשר חסרים לאחר. להודו יש כוח אדם מקצועי ומוכשר בשפע בשכר הנמוך מאוד ביחס לדנים. על מנת לשפר את סיכויי ההצלחה של המיזם המשותף על הדנים וההודים להנהיג שיטות עבודה יעילות, לפתח תרבות ארגונית משותפת במיזם החדש וקוד אתי ברור. אחרת הבדלי התרבות בין הארגונים ההורים יפגעו ביכולת לפתח הבנה בין המנהלים הדנים להודים ויקשו על יצירת תקשורת ביניהם.