מבוא
עבודה זו דנה בתקופה סוערת וחשובה במערכת היחסים בין ישראל וצרפת מראשית הקמת המדינה ועד מלחמת ששת הימים. העבודה דנה בתרומתה של צרפת להתעצמותה והתבססותה הביטחונית של ישראל. העבודה בוחנת את האירועים והאישים הבולטים שעיצבו את יחסי ישראל – צרפת, בתחום הביטחוני, במהלך ההתקרבות בין שתי המדינות, דרך כינונה של ברית האינטרסים ועד לקריסתם הפתאומית של היחסים ערב מלחמת ששת הימים. חשוב לציין, לממרות השנים הרבות שעברו, מהתקופה הנסקרת, עדיין לא הוסרו עננת הערפל ומסך הסודיות מחלק מהאירועים, בעיקר מכל הקשור להיקף הקשר המחקרי בתחום הגרעין והסיבות שהביאו לקריסתם של היחסים בצורה חדה ופתאומית.
התחממות היחסים בין צרפת וישראל הם, בראש ובראשונה, תולדה של המשבר ביחסים שבין מדינות ערב לצרפת. המרד של האוכלוסייה הערבית במדינות המגרב, ובעיקר המרד באלג'יריה, שנחשבה בעיני הצרפתים כמחוז של המולדת הצרפתית מעבר לים, והתמיכה שקיבלו המורדים ממדינות ערב, ובראשם מנאצר מנהיג מצרים, הם שהיוו את הזרז המרכזי להידוק היחסים המדיניים והצבאיים בין צרפת וישראל.
שיאו של המשבר, בין צרפת לעולם הערבי, הגיעה לאחר שנאצר הלאים את תעלת סואץ, והוציאה משליטתם של צרפת ואנגליה. אירוע זה הוביל לקנוניה שרקמו צרפת, אנגליה וישראל שהובילה למלחמת "קדש", בה נועד לישראל תפקיד מרכזי ופעיל בניסיון להחזיר את השליטה על התעלה לידי צרפת ואנגליה. מלחמת "קדש" סללה את הדרך לגיבוש מערכת יחסים הדוקה ומסועפת, בין מערכות הביטחון של צרפת וישראל, שבאה לידי ביטוי ביחסים הדוקים בין גופי המודיעין, ברכש גדול של נשק צרפתי על ידי ישראל ובבניית כור אטומי צרפתי בישראל ליד דימונה.
דומה היה שמערכת יחסים מיוחדת זו לא ניזוקה גם לאחר נפילתה של הרפובליקה הרביעית של צרפת ב – 1958
ועלייתו של דה גול לשלטון כנשיא צרפת. אולם "הרומן" הסתיים ביוני 1967, ערב מלחמת ששת הימים, כאשר דה גול, נשיא צרפת, הטיל אמברגו על אספקת נשק למזרח התיכון.
ישראל ראתה ביחסיה עם צרפת, בשנות החמישים, כורח קיומי.
צרפת הייתה המדינה היחידה שהסכימה לספק לישראל נשק להגנתה ולביטחונה. מרחב התמרון של ישראל היה אפסי והיא נאלצה להסכים לכל התנאים שהציבה צרפת כצורך השעה. ישראל השכילה לנצל את מלוא הפוטנציאל שהיה טמון בידידותה עם צרפת. על אף האילוצים שבידידות זו, היו אלה שנות ברכה שתרמו לביסוס בטחונה של ישראל, אולי יותר מאשר כל תקופה אחרת בתקומת עם ישראל במולדתו. היסודות שהונחו בתחום הצבאי בשנות החמישים, בסיוע צרפתי, מהווים את הבסיס הביטחוני שעליו עומדת מדינת ישראל עד ימינו.
בעבודה ננסה להראות שמערכת היחסים המיוחדת, בין צרפת וישראל, הם תולדה של משבר זמני ביחסיה של צרפת עם העולם הערבי. משבר שהוביל לשותפות אינטרסים זמנית עם ישראל. כאשר המשבר של צרפת עם מדינות המגרב, ובראש ובראשונה סיום מלחמת אלג'יריה, בא אל פתרונו וצרפת חזרה לנורמליזציה עם מדינות ערב כולן, איבדו צרפת וישראל את האינטרס המשותף להם.
אשר למבנה העבודה: העבודה מחולקת לשתי תקופות. הראשונה דנה במערכת היחסים הביטחוניים שבין המדינות בתקופת הרפובליקה הרביעית. בתקופה זו התהוו היחסים בין המדינות והבשילו לכדי שיתוף פעולה ביטחוני ומדיני יציב שהגיע לשיאו במלחמת קדש.
בתקופה השנייה נדון ביחסי ישראל – צרפת בתקופת הרפובליקה החמישית, מעלית דה גול לשלטון ב – 1958
ועד לקריסתם של היחסים ב – 1967. בפרק זה יסקרו השלבים השונים בהתפתחות היחסים שבין שתי המדינות והתהליכים והסיבות שהובילו לקריסתם הפתאומית.
תוכן העניינים
מבוא   
חלק ראשון – כינונה של ברית האינטרסים בין ישראל לצרפת .
            צרפת והיישוב היהודי ערב הקמת המדינה
            האינטרסים של צרפת במזרח התיכון בתחילת שנות ה-50  -.
            יחסי ישראל צרפת בתחילת שנות ה -50  .
            פנים חדשות במדיניותה של צרפת  —
            חיזוק היחסים – עלית הצוות מולה- פינו – בורז'ס מונורי -..
            הלאמת התעלה  –
            הברית הכפולה  –
            שיקולי הצדדים במלחמת קדש  –…
            הסיוע הצרפתי לישראל במערכת קדש  …
            רכישת הכור הגרעיני – מפירות מלחמת קדש —
סיכום  
ביבליוגרפיה –