מבוא
חופש העיסוק הנו אחד מחירויות היסוד של האזרח. עוד מימי קדם, טען ג'ון סטיוארט מיל כי "העיקרון שלנו דורש שיהא אדם חופשי בטעמו ובבחירת משלוח ידו, שתהיה לו הרשות לתכן תכנית חייו באופן המתאים לאופיו, ולעשות את הכול כאות נפשו ובלבד שיקבל על עצמו את כל העלול לצאת ממעשיו וששאר הבריות לא יפריעו בעדו, כל זמן שאינם ניזקים על ידי מעשיו…".
הבסיס לחירויות היסוד, על פי מיל, הוא לאפשר לפרט להביא לידי מימוש את הפוטנציאל האנוש הטמון בו הן מבחינה אינטלקטואלית והן בדרך של יישום מעשי.
מיל טוען שחברה שאיננה מגינה על חירויות היסוד, שהיא מונה, איננה מקיימת עקרונות של חופש אמיתי לחבריה, מעבר לטעמים הנוספים להצדקת חופש העיסוק, כגון המטרה לקדם החברה מבחינה כלכלית על ידי הגברת ההתאמה בין מאוויו של הפרט לבין עיסוקו, מדגיש מיל כי חופש העיסוק הוא בראש ובראשונה ביטוי לחופש הבחירה של פרט אוטונומי.
הזכות לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד, זכתה לעיגון חוקתי עם חקיקתו של חוק יסוד: חופש העיסוק. החוק קובע כי כל אזרח או תושב של המדינה זכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד. חוק היסוד העלה את מעמדה של הזכות לחופש העיסוק למעמד חוקתי, הזוכה לעליונות נורמטיבית.
מהות זכות חופש העיסוק היא זכות מסוג חרות, כלומר, אי הגבלה של האפשרות להתפרנס מכל מקצוע שיבחר לו האזרח. במקביל להגנה אשר נחקקה בחוק יסוד: חופש העיסוק אשר כולה מוקדשת לעובד, אנו נתקלים בהגנה שהוקנתה למעביד, אשר אף היא באה לידי ביטוי בחוק יסוד שכן, סעיף 3 של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר קובע כי אין לפגוע בקניינו של אדם, מקנה בעצם הגנה למעביד, לאור זכות היסוד הקיימת לו לנהל את מפעלו כרצונו, לפי השקפת עולמו, לשכור ולפטר עובדים לפי הצורך ולקבל הגנה מפני חשיפת סודותיו המסחריים.
לאור האמור לעיל, נראה כי חוקי היסוד נחקקו על מנת להגן על זכותו של המעביד לשמירת קניינו וכן להגן על זכותו של העובד לחופש עיסוק והכול תוך איזון בין השניים שכן, מטרת המחוקק הייתה לספק הגנה מרבית הן למעביד והן לעובד, תוך שמירה על הסדר הכלכלי והחברתי.
האומנם? הייתכן שזכות המעביד והעובד יוותרו זו לצד זו תוך איזון אמיתי בין השניים? הייתכן שלא קיימות סתירות ורצונות מנוגדים בין השניים?
האם יצליחו לחיות זו לצד זו או שמא תנסה כל זכות להילחם על מעמד נעלה יותר על מנת שידה תצא על העליונה? במהלך עבודתי אסקור את המושג חופש העיסוק, ההגבלות שחלות על חופש העיסוק, מטרת ההגבלה ותנאי ההגבלה עפ"י פסקת ההגבלה, הגבלת חופש העיסוק מכוח חוזה וחופש העיסוק מול הסוד המסחרי : מהו הסוד המקצועי/המסחרי?, ההגנה על סודות מקצועיים מכוח הסכם ביחסי עבודה והדילמה בהגנה על העובד מול ההגנה על המעביד. אנסה לבחון את המאבק וההתנגשות בין העובד והמעביד בנושא סודות מסחריים מול חופש העיסוק.
מצד אחד ההגנה על הסוד המסחרי ומן הצד השני את יכולת הפגיעה בחופש העיסוק של העובד.
תוכן עניינים

1 .            מבוא

2 .            הקדמה – חוק יסוד חופש העיסוק
3 .            הגבלת חוק יסוד חופש העיסוק
3 .1.               הגבלה חקיקתית של חוק יסוד: חופש העיסוק
3 .2.               מטרת הגבלת חופש העיסוק עפ"י  פסקת ההגבלה
3 .3.               ההגבלה החוזית על חופש העיסוק
4 .            חופש העיסוק מול הסוד המסחרי
4 .1.               הסוד המקצועי/המסחרי-מהו?
4.2.               ההגנה על סודות מקצועיים מכוח הסכם עבודה
4 .3.               ההגנה על העובד מול ההגנה על המעביד 5.            סיכום
6 .            ביבליוגרפיה