תקציר מטרת המחקר הינה לבדוק האם קיים הבדל ברמת ההיכר בזכירת פרצופים בין הבעה שמחה לבין הבעה עצובה, והאם קיימת השפעה להקשר שבו מוצג הפרצוף- בצירוף הקשר מתאים או עם תמונה ניטרלית.
לשם כך, הוצגו בפני 15 נבדקים  28
כרטיסיות. כל כרטיסיה כללה פרצוף ותמונה בעלת הקשר מתאים (למשל תמונת מתנה בהקשר לפרצוף שמח ותמונת בית קברות בהקשר לפרצוף עצוב) או ניטרלי (לדוגמא רחוב) . סך הכל הוצגו 14 פרצופים מכל הבעה (שמחה או עצובה) מחציתם בתוספת הקשר מתאים ומחציתם בתוספת תמונה ניטרלית. בנוסף, נעשה שימוש במטלת היכר-  רשימה ממוספרת הכוללת 56 פרצופים מתוכם 28
הפרצופים שהופיעו בכרטיסיות והשאר לא מוכרים. עבור כל משתתף נבדק מהו מספר הפרצופים שזכר מכל הבעה ומכל הקשר. התוצאות הראו כי רמת ההיכר בפרצופים שהוצגו עם הקשר המתאים להבעה, גבוהה יותר לעומת רמת ההיכר של פרצופים שהוצגו עם הקשר ניטרלי.  כמו כן, נמצאה רמת היכר גבוהה יותר בזכירת פרצופים שמחים מאשר בזכירת פרצופים עצובים.