❀ פרק 19: הפסיכולוגיה החברתית: קוגניציה חברתית אנו חושבים על אנשים, מעריכים ושופטים אותם כל הזמן. אנו צופים בהתנהגויות של אחרים ומנסים להסביר את המניע להתנהגותם, מחייכים שרואים מישהו שמזכיר לנו מישהו מעברנו, חושבים שנשים הן יותר רגשניות מגברים וכדומה. דוגמאות שליליות לתהליכי חשיבה ושיפוט אלו נמצאות בדבריו של אוסמה בין-לאדן שכל האמריקאים הם אויבי האסלאם, ולכן יש לתקוף אותם, או בדעות קדומות שיש לאנשים לגבי קבוצות אתניות או דתיות שונות. תהליכי קוגניציה חברתית אלו קובעים האם נבוא בקשר חברתי עם אנשים מסוימים, נתחבר איתם, וכיצד נשפוט את התנהגותם ואת התנהגותנו.  הבה נזכור במה עוסקת הפסיכולוגיה החברתית: היא עוסקת בצורה שבה אנשים חושבים ומרגישים לגבי עולמם החברתי, איך הם באים במגע ומשפיעים זה על זה, וכיצד התנהגות האדם וחשיבתו מושפעות על ידי האחרים שבסביבתו.  תחום הקוגניציה החברתית עוסק בניסיון האדם להבין ולפרש מצבים חברתיים והתנהגות של אחרים, ודרך חשיבתו על העולם החברתי. ¥ תיאוריות אינטואיטיביות של התנהגות חברתית האדם מנסה פעמים רבות להבין התנהגות של אנשים אחרים. בניסיון זה, אנו פועלים כמו מדענים, ובונים תיאוריות אינטואיטיביות, כלומר לא מדעיות או לא הגיוניות. אנו אוספים מידע, מנסים לראות מתאמים בין משתנים, ולבסוף מנסים להגיע להצהרה לגבי יחסי סיבה-תוצאה ולהבין מה גרם להתנהגות של אדם מסוים. אנו משתמשים באותו תהליך גם בניסיון להבין את עצמנו, את רגשותינו, חשיבתנו, והסיבה להתנהגותנו. התיאוריות האלו כנראה עוזרות לנו מאוד, כי הקשרים והמגעים החברתיים ההדדיים שאנו מקיימים יום –  יום, די מצליחים. אבל אנו גם טועים הרבה פעמים, והתיאוריות האינטואיטיביות האלו גם מפריעות לנו לעיתים להגיע לשיפוט נכון של המצב.
למה? קשה לנו לאסוף מידע על אחרים בצורה שיטתית ואובייקטיבית: א. אנו לא דוגמים מדגם מייצג; ב. אנו שופטים אנשים שאותם אנו מכירים באופן אישי, ולכן מושפעים מהם בצורות לא תמיד אובייקטיביות; ג. הנתונים שאנו אוספים מושפעים גם על ידי זכירה סלקטיבית ושכחה; –
העבודה ללא ביבליוגרפיה