עבודת אמצע קורס: תיאוריה קולנועית 1
תאריך הגשה:
11.01.04
חלק א': נקודות הדמיון בין קולנוע לשפה על פי מאמרו של יורי טיניאנוב יורי טיניאנוב היה חוקר ותאורטיקן פורמליסט. הוא ניסה לנתח את עקרונות הקולנוע על פי הגישה הפורמליסטית ולהצביע על תהליך של הפשטה שאותו הקולנוע יעבור, תהליך דומה לתהליך שעברו אמנויות רבות לפניו. טיניאנוב האמין כי כל אמנות, בדיוק כמו שפה, שואפת להפשטה של מקורותיה (טיניאנוב, 32). בדומה לפורמליסטים רבים, הוא ביטל את המימזיס וסבר כי ממש כמו הציורים הקדומים ששימשו בסיס לכתב, אשר נוצרו בניסיון כושל לחקות את המציאות, כך גם הקולנוע, על דו-המימדיות וחוסר הצבע שבו, יעבור תהליך של הפשטה במקום תהליך של הידמות למציאות. דווקא דלותו ושטחיותו של הקולנוע הם הסממנים להיותו אמנות, ממש כפי שדלותם של אותם ציורים קדומים הפכה למקור חשוב בדרך להפיכתם לכתב.    השימוש בשפה הקולנועית מזכיר את השימוש בשפה בשירה. כפי שניתן לנסח משפט פשוט, או לתאר פעולה פשוטה בדרכים רבות על ידי שימוש במילים שונות, כך גם אפשרויות הבחירה שנעשית בתיאור סיטואציה מסוימת בסרט הן רבות מאוד. כמו בשירה, גם בקולנוע הצורה שבה מוצגת פעולה או סיטואציה תקבע את התחושות והאסוציאציות אצל הצופה. המשמעות נוצרת מהצגתו של שוט מסוים (או מונטאז' של מספר שוטים) בצורה מסוימת ולאו דווקא מהטקסט שמוצג.
השימוש בחומרים בקולנוע דומה –