עבודה סמינריונית בנושא:
נישואין פיקטיביים תפיסת בית המשפט את מוסד הנישואין העולה מהתמודדותו עם הבעיות הנוצרות מנישואין פיקטיביים.
מרצה: 8
8
8
מגיש: 8
8
8
התשס"ח-2008
פתיחה: -3
מבוא ושאלת מחקר: ..4
יחס המשפט העברי למוסד הנישואין – הקדמה -…6
תפיסת חז"ל את מוסד הנישואין כעולה מהקשרים עקיפים לפיקטיביות בנישואין …8
נישואין – אהבה או תאווה? –9
מתן תוקף משפטי לפיקטיביות מובהקת -11
נישואין פיקטיביים על פי בית הדין –..13
סיכום ביניים –17
יחס מערכת המשפט הישראלי לנישואין פיקטיביים 18
פתיחה -18
השאלות שבפנינו -18
ייחודם של הנישואין הפיקטיביים כפעולה פיקטיבית על פני שאר התחומים –19
דוגמאות לבעיות העולות –20 השתמטות משירות צבאי –.20 סיבוכים מול מערכת המשפט העברי –21
ירושה -…21
מניעת עדות בהליך פלילי –.22
אימוץ –23
הגירה –23
זנות –..24
פרוצדורה מול מהות בדיני המשפחה -..
5 הגדרת נישואין והמבחנים להתקיימותם .26
תשלום עבור נישואין …27
            נטייה מינית אחרת -27
            אהבה –27
            חיים יחד -28
חיים עם אחרת –.29
קיום או אי קיום "יחסי מין" -.29
            נישואין בין בני לאום שונים -…30             בניית עתיד משותף -31
            נישואין לאחר קבלת צו סילוק מן הארץ -.33
התמודדות מערכות משפט אחרות עם תופעת הנישואין הפיקטיביים -.33
סיכום ומסקנות -..36
ביבליוגרפיה –..38
פתיחה:
"ונשארה השאלה מדוע אֵחר קידושין והיא יותר ראויה להקדימה… לפני גיטין? ותשובת זה, שהוא אומנם עשה כן בעקבות סדר הכתוב, אשר דיבר בגירושין לפני קידושין והוא אמרו יתעלה: "וכתב לה ספר כריתות יצאה והייתה לאיש אחר" – ומאֹמרו: "והיתה לאיש אחר" למדנו פרק מפרקי הקידושין כמו שיתבאר: "מקיש הויה ליציאה" וכו'".
ראוי היה אם כן אולי לפי דברי הרמב"ם הנ"ל להקדים ולפתוח בהתמודדות עם תופעת הגירושין הפיקטיביים, בטרם ניגש לטפל במקרי הנישואין הפיקטיביים, זאת במיוחד לאור העובדה שבדומה לנישואין הפיקטיביים, כפי שיורחב בהמשך, כך גם הגירושין – לא רק שהנם מצויים משחשבנו, אלא שגם הם עוטפים במִקרַם מֵרחב של בעיות נלוות עַליהן יש ליתן את הדעת. אלא, שאף על פי כן, בשל העובדה שלנישואין הפיקטיביים השלכות רבות יותר, מה שגם מביא לעובדה שהנם מצויים יותר מן הגירושים הפיקטיביים, לא בגירושין בחרתי להתמקד, ועל כן, אם נזכיר את נושא הגירושין בעבודה, לא יהיה זה אלא על דרך מקרה או ההכרח מתוך מטרה להבהיר דבר מה מענייני הנישואין.
מבוא ושאלת מחקר:
נושא הנישואין הפיקטיביים, עלול להיתפס אצל האדם הנורמטיבי, כדבר אשר אינו קשור אליו כלל וכלל, ומשכך, עלול הוא לחשוב כי מיותר מבחינתו, אם לא בדרך של לימוד "לִשמה", ליתן עליו את הדעת. אולם, מבחינת הדברים לעומקם, נראה שתופעת הנישואין הפיקטיביים קשורה ורלוונטית לכל אדם ואדם מן המדינה – לא רק בעקיפין, אלא אפילו במישרין, וכתוצאה מכך נמצא, שהשקפתו של בית המשפט בעניין הגדרת מוסד הנישואין, חשובה עד למאוד, ולו מצד נושא זה.
רק "כיריית פתיחה", לטובת יצירת עניין וכדוגמה לאמרינו, נצביע על היות הנישואין הפיקטיביים מצד אחד פתח לזֽנוּת, הגירה, השתמטות מהצבא ועוד רעות חולות אחרות, העשויות לפגוע בכל אחד ואחד מאיתנו, ובמפתיע, (לפחות מצידי) מצד שני, גם פתח לחסד ודברים חיוביים נוספים. עם בעיות אלו ועוד, מנסים בתי המשפט בישראל ובעולם בכלל להתמודד. אולם, כמובא בפסק דין משה גל:
"קשה להגדיר במדויק את מרכיביו ואת תוכנו של קשר נישואין אמיתי שנקשר בפועל".
כדוגמה לבעייתיות זו נשאל:
האם קשר זוגי בהכרח כולל חיי אישות?
האם קשר זוגי בהכרח כולל חיים יחד?
האם קשר זוגי בהכרח פוסל קשר עם אחרים?
האם קשר זוגי בהכרח כולל הבאת ילדים?
האם קשר זוגי מחייב שיתוף ברכוש ולו ברמה כלשהי?
עוד נשאל, וזאת ביחס לכל השאלות שהעלינו – האם תהינה תשובות זהות לשאלות שהצגנו כאשר מדובר בקשר של מבוגרים, גרושים, בני אותו מין ו/או כל מבנה קשרי "מיוחד" או "מקורי"?
השאלות הנן כמובן עוד רבות ומגוונות, ואין האחת קלה מחברתה או פחות חשובה ממנה, ולא העלינו את שהעלינו אלא כדוגמה.
בעבודתי זו אנסה להתחקות אחר תפיסתו של בית המשפט את מסגרת הנישואין (אם נכון בכלל לכנותה מסגרת) כפי שהיא משתקפת – אם במכוון, אם בהיסח הדעת, ואם אפילו ואולי דווקא בתת-מודע מהתמודדותו עם הבעיות שהתופעה יוצרת. לטובת מטרה זו – בתפיסתם של חכמי המשפט העברי אחל, אך לא כמשפט משווה, שכן אם כן, ראוי היה לאחֵר פרק זה עד לאחר בירור יחסם של החוק ובית המשפט האזרחי לנושא, אלא יותר משום שכיוצא בית המדרש איני יכול להתאפק מלפתוח בכך.
כאן גוף העבודה סיכום ומסקנות נושא נישואין הפיקטיביים מעלה קונפליקט לא פשוט. מצד אחד רואה המדינה בחיי נישואין ובשמירה על חיי משפחה ערך – אם מצד מגמותיה כמדינה, ואם מצד חובתה כלפי זכויות הפרט. מצד שני ראינו, כי בתחומים רבים מנוצל מוסד הנישואין למטרות בעייתיות עד למאוד ולדאבון נפש נאמר כי הדבר אף מצוי עד למאוד. בעיות אלו מחייבים את בית המשפט לבחון מקרי נישואין אם אמיתיים הם אם לאו אך כנראה מן העבודה הדבר כלל אינו פשוט, וככל שהרצון להגן על הנישואין בכלל ועל זכויות הפרט בפרט גדל כך הדבר בעייתי יותר.
עם התמודדות בית המשפט בבעיות העולות מתופעת הנישואין הפיקטיביים, מצביע הוא אם בכוונה ואם שלא בהיסח הדעת על תפיסתו את מוסד הנישואין תוך שהוא מנסה כמה שיותר לבחון האם באמת התכוונו הזוג להינשא אם לאו. לרשותו של בית המשפט מבחנים רבים ומגוונים. לחלק מייחס הוא חשיבות רבה כשלעצמם ולחלק מייחס הוא חשיבות רק בהצטרף לשאר הנסיבות.
בעבודתנו זו גילינו שתי נקודות מרכזיות:
א.      בניגוד למקובל לחשוב, בית הדין עשוי גם הוא, ועל סמך נסיבות העניין בלבד, לקבוע כי הנישואין הנטענים אינם נישואי אמת, על אף שהטקס נעשה בפועל. בעניין זה ראינו מספר בסקי דין רבניים, אולם כאמור, בשל מיעוטם קשה לקבוע אמירה ברורה כלשהי. אף על פי כן, כאמור, כן ניתן ללמוד מפסקי הדין שאוזכרו בעבודה זו כי אין זה נכון להכתים את בית הדין כחדל אישים או חסר אומץ, זאת גם אם דרישותיו איתנות ונוקשות יותר משם בת המשפט. עובדות כגון חיי "זוגיות" כאשר ה"זוג" אינו חיי יחד ואף חיים עם אחרים ומביאים ילדים עם בן זוג אחר כאשר נסיבות העניין מראות כי הייתה להם סיבה להציג עצמם כנישואין – יש בנסיבות מעין אלו כדי לאין לחלוטין את תוקף הנישואין, דבר אשר כאמור אינו עניין שבנוהג בבתי הדין הרבניים.
ב.      החוק במדינה אינו מגדיר מבחנים להיות נישואים אמיתיים ולמעשה במקרים בהם נצרך בית המשפט לבחון מקרים מסוימים, לרשותו מבחנים רבים עד למאוד, אך אין מבחן אחד ברור. בדרך כלל, הן מצד המציאות והן מצד הצורך ישתמש בית המשפט במבחנים רבים ולא יסתפק במבחן אחד, אך כן ניתן לומר שישנם מבחנים ברורים יותר. כך למשל, תשלום עבור נישואין או נישואין לאחר שיצא צו סילוק מהארץ הוזכרו פעמים רבות בפסיקה, בעוד ששימת דגש על "תמונות האהבה מהחתונה" אינם אלא נחלת מקרה אחד או שניים וגם זאת בהצטרף נסיבות נוספות. יחד עם זאת, אין להתעלם מכך שדווקא חופש מחשבה בעניין זה ראוי יותר שכן הוא מאפשר לשופטים להיות יצירתיים והדבר מתאים דווקא לתחום בו עסקינן, שכן כאמור בתחילת העבודה כמספר הזוגות כך מספר סוגי הקשרים.
שאלת המחקר שעמדה בפנינו הייתה "מה היא תפיסת בית המשפט את מוסד הנישואין כפי שהיא עולה מן ההתעסקות עם הבעיות שיוצרת תופעת הנישואין הפיקטיביים". כאמור, על אף המבחנים שראינו, לא קיבלנו תשובה ברורה לשאלתנו, אך כן ברור, כי ככל שקשר בין בני זוג הנו פחות תועלתני מחד, ויותר כולל זכויות במקביל לחובות מאידך, כך יותר ויותר יצביע הדבר על היות הקשר אמיתי.
כך גם, ככל שנסיבות הקשר אינן מצביעות על ניצולו לטובת עניין זר "חוץ קשרי", כן יטה בית המשפט להאמין כי הקשר הנו קשר של אמת, גם אם סממניו אינם תואמים את רוב בני הזוג.
עוד נראה, כי בחיבור מיני מרצון או לכל הפחות בחיים יחד תחת קורת גג אחת וכל שכן באותה מיטה יש כדי להצביע על קשר של ממש.
היותר מיוחד הוא, שכאשר ישנו אינטרס שלבית המשפט חשוב להגן עליו אזי יצוצו מבחנים אשר אינם בהכרח מבחנים "טובים". כך למשל ראינו שזוג שנישא לאחר צו יציאה מן הארץ נתפש כנישא פיקטיבית בעוד אם נחשוב על כך, והרי לא רחוק הוא כי מדובר בידועים בציבור שהכירו זמן רב ומה שרק דחף אותם להינשא בפועל הוא הצו, אך קשר על פניו כן יש כאן.
באופן הפוך – לעיתים זוג נישא פיקטיבית, ולמעשה כלל לא רוצה להינשא אך חי כזוג אמיתי שכן הנם זוג אוהב אלא שפשוט לא רצו להינשא ונסיבות החיים חייבו אותם בכך (לחץ הורים, הקלה על חיים, או כל סיבה אחרת), ובמקרים אלו, כיוון שהדבר פחות משנה לבית המשפט אז, ככך הנראה, יופעלו מבחנים הרבה יותר מקלים.
אוסיף ואומר ובנימה של תחושה אישית, כי לעניות דעתי, מצב זה של מבחנים פתוחים, אומנם ראוי הוא מחד, שכן אין כמו "חופש מחשבה" על מנת לבחון אמיתיות ואוטנטיות של קשר. אבל, מאידך, ישנם מקומות בהם ראוי שתהיה חקיקה בנושא.
כך למשל, לענ"ד יש לחייב את בית הדין הרבני לבחון את הזוג הבא אל פתחו כאשר ישנן נסיבות מחשידות (כדוגמת הפרשי גיל גדולים במיוחד), כיוון שהעדר קביעה שכזו עשויה להוות פתח לבעיות כואבות ומיותרות כפי שראינו בעבודה, ואם אפי' חלק מהן נוכל למנוע מכוח המסקנות שנעלה בעקבות עבודה זו, "דיינו".