סמינריון בנושא ערבות של ערב יחיד, בחינת התיקונים שחלו בחוק הערבות, וניתוחם לאור שיקולי מדיניות שונים, תוך בחינת המדיניות הצרכנית הננקטת בתיקונים אלו

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , , , ,
שנת הגשה 2007
מספר מילים 14538
מספר מקורות 22

תקציר העבודה

תוכן עניינים
תוכן עניינים ..1
מבוא –..
2
א. עקרונות החלים על הערבות כחיוב משני …4
ב. התיקונים לחוק הערבות –.5
ב.1. תיקון תשנ"ב לחוק הערבות 5
            הרקע
לתיקון -5
            תחולת תיקון תשנ"ב -…6
            עקרונות תיקון תשנ"ב -.8
ב.2. תיקון תשנ"ח לחוק הערבות –..10         תחולת תיקון תשנ"ח וסוגי הערבים שיצר -..10         עקרונות תיקון תשנ"ח -12
        חובות גילוי והודעה -…13
ג. המדיניות הצרכנית שבאה לידי ביטוי בתיקונים לחוק הערבות 14
ד. שיקולי מדיניות העומדים בבסיס התיקונים לחוק הערבות -19
ד.1. שיקולים כלכליים –.20 ד.2. שיקולים חלוקתיים –24
ד.3. פטרנליזם -…26
ה. תקינת תוכן או תקינת מידע/גילוי –.28
            כללי 28
            דין רצוי –29
            דין מצוי –30             אפקטיביות תקינת גילוי בחוק הערבות –.33
ו. בחינת תוצאות החקיקה דה פקטו –..34
            בנק אוצר החייל –…34
            בנק יהב –36
            בנק הפועלים …37
ז. סיכום -.39
העבודה ללא ביבליוגרפיה!! בפונט 13
מבוא
בשנת 1992, בעקבות הצעת חוק פרטית ולאחר מאבק ציבורי בכנסת ומחוצה לה תוקן חוק הערבות במטרה לתת יתר הגנה לערבים לעומת המלווים (והלווים). בעקבות תיקון זה, הידוע בכינויו כ"תיקון שטרית", קמה סערה ציבורית נוספת, בה היו שותפים הן הבנקים, הן משפטנים שטענו נגד הפגיעה בחופש החוזים, נגד הרטרואקטיביות של החוק ונגד התוצאה העלולה לפגוע דווקא בלווים פוטנציאליים. כאשר קיבלה הכנסת את תיקון שטרית, היא העדיפה אותו על פני הצעת חוק של משרד המשפטים, שכללה הסדרה מתונה יותר של הנושא.
בעוד תיקון שטרית התמקד בתקינה של תוכן זכויותיו וחובותיו של הערב, הצעת החוק של משרד המשפטים התמקדה בחובות גילוי. בשנת 1998
קבלה הכנסת את תיקון תשנ"ח לחוק הערבות המשלב בין תיקון שטרית לבין הצעת החוק המקורית של משרד המשפטים ומתקן ליקויים שונים שנתגלו בהסדר המקורי. תיקון תשנ"ח הפך למעשה את חוק הערבות לחוק צרכני לכל דבר ועניין. בניגוד להוראות תיקון תשנ"ב, אשר חלו על מגזר מצומצם ביותר של ערבים, תיקון תשנ"ח חל על מגזר רחב ביותר של ערבים. בין היתר מטיל תיקון תשנ"ח חובות גילוי אשר בצידן ניצבות סנקציות, מסמיך את מחוקק המשנה להתקין תקנות מתאימות בהקשר זה, וקובע קוגנטיות "חד סטרית" של הוראות חוק הערבות אשר נועדו להגן על הערב הצרכן.     בעבודתי החלטתי להתמקד בנושא ערבות של ערב יחיד, נושא המוסדר בעיקרו בפרק ב' לחוק הערבות, פרק אשר הוסף בתיקון תשנ"ב לחוק הערבות ותוקן בתיקון תשנ"ח לחוק זה. החלטתי לפנות לכתיבה בנושא זה בעקבות ההתפתחויות הרבות והחשובות שחלו במהלך השנים במסגרת הסטטורית המקיפה את נושא הערבות, בדגש על התיקונים האמורים שעבר חוק הערבות. במטרה לפרש את פרק ב' לחוק הערבות, שכאמור הוסף בתיקונים לחוק הערבות והעוסק בערבות הצרכנית, להשלימו וליישמו בצורה הנכונה, מן הראוי הוא לטעמי לעמוד על שיקולי המדיניות שביסודו, על התכליות שאותן הוא בא להגשים ועל האופן שבו הוא מבקש להגשימן. אציין כי בעבודה זו אין בכוונתי לעסוק במכלול השאלות הפרשניות העולות מהוראות התיקונים לחוק, אף כי אין ספק שהללו חשובות לא פחות.
בעבודתי זו בכוונתי לבחון את התיקונים לחוק הערבות ברמתם הכללית ולעסוק בהיבט הצרכני אשר בא לידי ביטוי בתיקונים אלה. לאחר הצגת עיקרי התיקונים לחוק הערבות ופירוט המאפיינים הצרכניים המתקיימים בחוק הערבות, אפנה לבחינת השאלה האם ישנה הצדקה לאותה מדיניות צרכנית שבאה לידי ביטוי בתיקונים לחוק הערבות? בהקשר זה אבחן ואתמקד בשלושה סוגים של שיקולי מדיניות: שיקולים כלכליים (יעילות כלכלית), שיקולים חלוקתיים ופטרנליזם. באמצעות שיקולים אלו אציג הצדקות אפשריות לאותה מדיניות הצרכנית, תוך בדיקה באיזו מידה מסוגלים אותם שיקולים להסביר ולהצדיק את הוראות התיקונים לחוק הערבות או חלק מהן. לאחר מכן אפנה לבחינת הדין המצוי והרצוי בנוגע לשיטת התקינה בחוק הערבות- תקינת תוכן לעומת תקינת גילוי. בחלק האחרון של העבודה אציג את תוצאות התיקונים לחקיקה ברמה הפרקטית, כפי שאלו נבחנו על ידי בבנקים השונים (בנק אוצר החייל, בנק יהב ובנק הפועלים).
ראיתי לנכון להוסיף חלק הבוחן את התיקונים בפן הפרקטי במטרה לנסות ולבחון האם אכן התכליות אותן ניסו התיקונים לחוק להשיג אכן מתממשות דה פקטו בפרקטיקה. כפי שיוצג בהמשך נראה כי התשובה היא שלא בהכרח. מבנה העבודה הינו כדלקמן: בחלק א' אציג את העקרונות החלים על הערבות כחיוב משני במערכת היחסים המשולשת שבין נושה – חייב – ערב. בחלק ב' אסקור את התיקונים לחוק הערבות, תחולתם ועקרונותיהם. בחלק ג' אבחן את המדיניות הצרכנית אשר באה לידי ביטוי בתיקונים לחוק הערבות. בחלק ד' אדון בשיקולי מדיניות אפשריים כבסיס לתיקונים לחוק הערבות. בחלק ה' אדון בנושא של תקינת תוכן ותקינת מידע מבחינת הדין המצוי והרצוי בהקשר לנושא הערבות. בחלק ו' אבחן את תוצאות החקיקה מבחינת נהלי הבנקים השונים, כפי שאלו נבדקו על ידי. בחלק ז' אציג סיכום ומסקנות.