ניתוח חוק יסוד כבוד האשם וחירותו ע"י קייס
מוסד לימוד | אוניברסיטת רייכמן |
מקצוע | משפטים |
מילות מפתח | אפלייה, חוק יסוד, חירות, כבוד האדם |
שנת הגשה | 2006 |
מספר מילים | 2039 |
מספר מקורות | 10 |
תקציר העבודה
שאלה 1:בנוגע לעותרים נגד תוקפו של החוק: תחילה יש לברר מהו מעמדו הנורמטיבי של החוק הפוגע, החוק הוא חוק רגיל הפוגע בח"י: כבא"ח ובח"י:שוויון האוכ' הערבית (להלן ח"י: האוכ'), מכן כי מעמדו הנורמטיבי של החוק נמוך ממעמדם של החוקים הנפגעים הרי הם ח"י. החוק התקבל ב30.3.2006 ותוקפו שנה מיום זה ( כלומר אם הוא משנה ח"י מדובר בשינוי מסוג פגיעה), לכן הוא כפוף לתפיסה העומדת כיום ( וודאי באשר לחוקתיותו) ואין הוא שייך לעניין שמירת דינים. כיוון שהחוק נהנה מחזקת החוקתיות כטוען לאי חוקתיות, עלי חובת ההוכחה. הזכויות הנפגעות מהחוק הן זכויות אדם בכלל וזכויות באוכ' הערבית בפרט.
נפגע ע. השוויון ( להלן ע.ש) אשר נתפס כזכות חוקתית על חוקית ומעוגן בח"י:כבא"ח לפי השופט ברק בעניין דנילוביץ' ובעניין "חוקה לישראל" טען כי הוא מנשמת אפו של משטר חוקתי ושלטון יחרוג מסמכותו אם לא יפעל מתוך שוויון בהפעלתו את חוקיו. נפגעים גם ס' 2,4,5,8 בח"י: כבא"ח וס'
3 ,5 בח"י: האוכ', להם מעמד חוקתי. היקף הפגיעה עצום, באוכ' שלמה ועוצמתה קשה.
כיוון שב שני ח"י הנפגעים אין שריון פורמאלי הרוב בו התקבל החוק לא רלוונטי. מדובר בפגיעה מכללא של ס' 3 לח"י: האוכ' (כיוון שכעת אין שוויון לכל ערבי ישראלי ויש אפלייה), ושל ס' 5 לאותו ח"י שגם אם אינו מורה –