" מדינות הלאום הפכו ללא טבעיות, אפילו דיספונקציונליות, כשחקניות בכלכלה העולמית… הן כבר לא יחידות משמעותיות, בפעילות הכלכלית."  (קניצ'י הומאה, 1995) האומנם מדינת הלאום הפכה אנכרוניסטית, במה שנקרא 'עידן הגלובליזציה'? האם עבר זמנה של השחקנית הראשית בזירה העולמית, וכעת עליה לפנות את הכס לטובת שלטון גלובלי? לחברה אזרחית? או שמא הטענה כי המדינה בשלבי גסיסה מתקדמים, אינה אלא מיתוס חסר בסיס, ואולי אף קונספירציה של בעלי אינטרסים, והמדינה דווקא מצוייה בשיא אונה, ומסתגלת לתנאים החדשים כזיקית, אותם תנאים שהיא בחרה במו ריבונותה המוחלטת?
הוויכוח של שני צדדים דיכוטומים אלו, הנערך סביב יחסי הכוחות מדינת לאום vs. זירה גלובלית, מציג טיעונים שונים ויצירתיים לכאן ולכאן. בעבודה זו אציג את שתי הגישות, אסביר את נימוקיהן, ואערוך וויכוח ביניהן, כל זאת, סביב שאלת המחקר:
האם תהליכי הגלובליזציה מחלישים את סמכויותיה של מדינת הלאום?