חטיבת לימודי מדעי הרוח והחברה עבודה מסכמת בקורס "ספרות נשים" ניתוח הסיפור "חורייה"/ יהודית הררי תוכן עניינים:
מבוא .. עמודים 3-7
שאלה מספר 1- עמודים 8-9
שאלה מספר 2- עמוד 10 שאלה מספר 3- עמוד 11
שאלה מספר 4- עמודים 12-15
מקורות… עמוד 16
סקירה תיאורטית:
ההתייחסות לכתיבה הנשית מתחילה בתחילת המאה ה19
ומתמקדת ביהדות הגלותית. מדובר בקהילה מזרח אירופאית שחיה במערכת שמרנית ביותר, בה הסמכות העליונה היא סמכות הממסד הרבני הדתי. במערכת זו הגברים מנהלים את המרחב הציבורי והם האחראים על לימודי הדת והתרבות, והם מוציאים את האישה מהתחומים הללו.
הנשים לא מורשות לקרוא ולכתוב, אין להן ייצוג בבתי הכנסת, תפקידן העיקרי הוא מטבח, בית, הולדה ואמהות. נקודת מוצא זו חשובה שכן קהילה זו אינה מסתירה את ההיררכיה הדתית, שהגברים נמצאים למעלה בפירמידה והנשים בתחתיתה. כל עוד אין חשיפה לתרבות, קריאה, כתיבה וכדומה נורא קל לשמר את מקומה של האישה בתחתית הפירמידה.
עם חדירת כוחות ההשכלה לעיירה, הממסד הרבני מתחיל להקצין את היחס שלו כלפי הצעירים אשר לומדים תורה- נוצר מצב שהנשים נאלצו לצאת לעבוד, דבר אשר מערער את ההיררכיה. הן רוכשות שפות וידע ומקבלות איזושהי עוצמה וכוח שמערערים את המערכת המגדרית, את ההיררכיה. מכאן מתחילה תקופת השכלת הנשים היהודיות. בהתחלה הנשים לומדות בסתר ומתחבאות מתחת לשולחן בזמן שהבנים לומדים על השולחן במטרה לספוג כמה שיותר מהשפה העברית. עם הזמן הנשים עוזבות את העיירה ורוכשות השכלה חילונית, ומתעורר חשש להתבוללות. כעת, הן מקבלות היתר רשמי ללמוד אך עדיין הן מחויבות ללמוד על דת ומורשת. זה בא במטרה לשמר את הבנות שלא יצאו החוצה כמו הבנים ולא יעזבו. התחבולה הייתה למעשה בכך שברגע שסיימו את הכשרתן ואת לימודיהן דאגו לביית אותן, לחתן אותן.
הלאומיות מתחילה להתעורר ומחלחלת אל היהדות, מה שיוצר את "התנועה הלאומית הציונית". תנועה זו נוצרה ברובה מהמשכילים שעזבו את העיירות. היא פועלת עפ"י עקרון מרכזי והוא ההבטחה לבטל את ההיררכיה, את המערכת הסטריאוטיפית. הנשים אשר מתלהבות מהרעיון עולות חדורות וחשות את השוויון. הן חיות לבד, רוכשות עצמאות, משכילות וכן הלאה והן לא רוצות ללכת אחורה ולחכות להחלטה של הוועדה הציונית הלאומית.
–