מבוא
עבודה זו תעסוק ברוצח הסדרתי האמריקני ג'פרי דמר ((Jeffrey Dahmer , המכונה "המרטש ממילווקי" , ותנתח את הגורמים הפסיכולוגים והחברתיים , שהובילו אותו לרצוח 17 גברים בין השנים 1991-1978  כאשר מרביתן התרחשו בשנים שבין 1991-1989 . חשיפת סיפורן של הרציחות זעזעה את אמריקה בשל אכזריותן הבלתי מוסברת ותופעות הנקרופיליה והקניבליזם שנתלוו אליהן  .
ראשית , יוצג המקרה , לכידתו של ג'פרי דמר , ובו יופיעו פרטים שיתארו את מעשיו וקווים מעטים על אישיותו (ראה נספח מספר 1 Fox & Levin , 1994 😉 .  לאחר מכן , תוצג הסקירה הספרותית – הרצח הסדרתי ומאפייניו , הטיפולוגיה של הרוצח הסדרתי , נתונים סטטיסטיים וגורמים פסיכולוגיים וחברתיים להתנהגותו הרצחנית . ה-FBI  מגדיר רצח סדרתי כרצח של שלושה אנשים או יותר עם מאורעות נפרדים בשלושה או יותר מקומות שונים עם תקופות צינון רגשית בין הרציחות והיא עשויה להימשך החל מכמה שעות ועד לכמה שנים עד לרגע לכידתו . הרוצח הסדרתי לרוב הוא גבר לבן נאה שרמתו האינטליגנטית היא מעל הממוצע והוא מתחיל ברציחותיו בשנות העשרים או בשנות השלושים לחייו והוא הורג קורבן אחד בכל פעם ; קורבנותיו הם לרוב נשים ילדים וגברים  בעלי נתונים דומים אך אין ביניהם כל קשר ובין שיטות ביצוע מעשי הרצח יש מכנה משותף (אדלשטיין , 2006 ; Jenkins , 1994 ; Schechter , 2003 ; Seltzer , 1998 ; Vronsky , 2004) .
הרוצח יעדיף להתעלל בגוויות קורבנותיו לפני או אחרי ביצוע הרצח וכן לעיתים עשויי לאסוף מזכרות של איברי קורבנותיו (אדלשטיין , 2006 ; Schechter , 2003) . המניע העיקרי לרצח הוא ליקויים נפשיים קשים וסיפוק יצריהם הלא שפויים בין אם מדובר מבחינה מינית או אמונה דתית , סדיזם קיצוני (אדלשטיין , 2006 ; קרסון , בוצ'ר ומינקה , 2001 ; Fox & Levin , 1994 ; Ramsland , 2005 ; Schechter , 2003 ; Vronsky , 2004) . מניעים נוספים יכולים להיות הזנחה רגשית ואדישות מההורים , התעללות מינית (אדלשטיין , 2006 ; קרסון , בוצ'ר ומינקה , 2001 ; Jenkins , 1994 ; Vronsky , 2004) , שימוש מזיק באלכוהול (אדלשטיין , 2006 ; טייכמן ,
2 001 ; קרסון , בוצ'ר ומינקה , 2001) , היחשבותה של החברה האמריקאית לחברה קרימינוגנית שדוחפת מבחינה תרבותית- חברתית לפשע כולל אלימות ורצח (אדלשטיין , 2006 ; Schechter , 2003 ) .
ולבסוף , המקרה ינותח באמצעות שני תיאוריות : האחת , תיאורית הפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד ,  טוענת כי לאדם הנהפך לעבריין יש "אני" ו/או "אני העליון" לקוי , שאינו מאפשר לו פיקוח על דחפיו לדרך התנהגות נורמטיבית , עקב גורם עברייני בילדות או בדחיקת תחושות ורגשות בהתאם לנורמות החברתיות המקובלות , המתפרצות בצורת התנהגות אלימה ועבריינית (אדלשטיין , 2006 ; גבע , 2005 ; Rof'e , 2000) .
השנייה , תיאורית הפיקוח החברתי של הירשי וגוטפרסון , טוענת כי נדרש פיקוח על האדם פנימי או חיצוני ומי שנעשים לעבריינים הם אנשים שיש להם חסך או ליקויי ביכולת הפיקוח העצמי שלהם או ביכולתם החברתית , הנובעת מחוסר הגדרת גבולות "מותר ואסור" ואדישות כלפי התנהגות הילד מצד ההורים , כך שהוא אינו לומד לדחות סיפוקים , אינו יודע לצפות את תוצאות מעשיו ולכן הוא עלול להתמיד בהתנהגות סוטה ועבריינית  (אדלשטיין , 2006 ;  גבע , 2005) . תוכן עניינים
מבוא                                                                                                                  פרק 1 : הצגת המקרה – "בית קברות בסלון"  —
4
פרק 2: גורמים פסיכולוגיים וחברתיים לרצח סדרתי –..
7-5
פרק 3 : התיאוריה הפסיכואנליטית —
8
פרק 4 : תיאורית הפיקוח החברתי –.
9    סיכום  ..  10 מקורות נספחים