באיזה מידה השפיעה יכולתה הגרעינית  של ישראל על תוצאות מלחמת יום הכיפור?
תאריך הגשה: 30/06/2008
תוכן עניינים:
מבוא
השערת המחקר מתודולוגיה חלק  א'
1 . הרתעה והרתעה גרעינית
2 . התפתחות הנשק הגרעיני בישראל ומדיניות ההרתעה הישראלית
3 . בעד ונגד הויכוח הפנים ישראלי בדבר הצורך באופציה הגרעינית
4 . לסיכום חלק א' חלק ב' מלחמת יום הכיפורים רקע מדיני וצבאי תיאור המלחמה ההחלטה על החימוש הגרעיני האם השפיעה על מהלכי המלחמה?
לסיכום חלק ב'- ממלחמה לשלום.
סיכום ומסקנות מבוא
"ביום שני 8 באוקטובר ניצבה הנהגת המדינה לפני המשבר החמור ביותר בתולדותיה,שעות ספורות לפני מתקפת הנגד של אוגדת ברן, הורה הקבינט לחמש את כלי הנשק הגרעיניים של ישראל ולטווח אותם על מטרותיהם למקרה של התמוטטות מוחלטת", כך כותב סימור הרש בספרו "ברירת שמשון" על התוכנית הגרעינית של ישראל. ע"פ הרש, עם פרוץ המלחמה היו בידי ישראל
5 פצצות גרעיניות,הוא מצטט בספרו פקיד בכיר שהיה בלשכתה של ראש הממשלה באותו הלילה,"הפקיד תיאר את הפחד שאפף את צוות העוזרים של ראש הממשלה כשנודע על ההחלטה לחמש את הנשק הגרעיני, בחלק מן הזמן היה נדמה שסוף העולם מתקרב, אלה מאיתנו שחוו את זמן השואה ידעו דבר אחד: לעולם לא עוד" .
לראשונה עלתה לדיון האופציה הגרעינית של ישראל, בישיבת הממשלה ובנוכחות הרמטכ"ל, ב-9.10.73, הוכרזה לראשונה כוננות גרעינית בישראל.
ע"פ פרופ' אבנר כהן בספרו "ישראל והפצצה" כוננות זו הוכרזה עקב מצבה החמור של מדינת ישראל בשתי החזיתות- בחזית הצפון, הסורים התקדמו במהירות ואחזו ב-70% משטח רמת הגולן ובחזית הדרום המצרים חצו את התעלה, השמידו את המוצבים הישראלים ודהרו לתוך עומק סיני.
מצבה החמור של מדינת ישראל, כפי שפורט לעיל יצר פאניקה בקרב ההנהגה ובקרב בכירים במטכ"ל מזכיר המדינה של ארה"ב באותה התקופה מר הנרי קיסנג'ר כותב בספרו "משבר" כי ישראל פנתה בבקשה לסיוע דחוף,מתוך הבנה כי רמות הנשק והתחמושת שברשותה לא תספיק למלחמה ארוכה,וע"פ דבריו של קיסנג'ר עלה יותר מצליל של איום כי ישראל לא תהסס להשתמש בנשק הגרעיני שברשותה במידה והיא לא תיענה.
נקודת המפנה במלחמה החלה למעשה ביומה הרביעי של המלחמה, ישראל מקבלת רכבת אווירית מארה"ב מצליחה לבלום את ההתקפה ואף עוברת למתקפה,פחות משבוע מתחילת הלחימה הורידה ישראל את הכוננות הגרעינית והצליחה להביא את המלחמה לידי הכרעה.
השערת המחקר:
נראה כי קיים קשר בין הכרזת הכוננות הגרעינית של ממשלת ישראל בימיה הראשונים של המלחמה לבין השינוי במהלך המלחמה בכל החזיתות, שהתבטא בעצירה של הכוחות הסוריים בצפון ("עצירה" תמוהה!) והכוחות המצרים בדרום, עצירה שלכאורה נראית כבילתי מובנת.
ניתן להעלות את ההשערה כי האיום המרומז שנשמר בסוד יחסי, הפך לעובדה כאשר הכוננות הגרעינית נצפתה ע"י לוויינים אמריקאים וסובייטים ומידע זה דלף מן הסתם והועבר למצרים ולסורים. השפעה נוספת הייתה ליחסים עם בעלת הברית ארה"ב שהזדרזה לשלוח נשק נוכח האיום הגרעיני.
מתודולוגיה עבודה עיונית זו מתייחסת לימי מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973, בבואי לעסוק בשאלת המחקר:"באיזו מידה השפיעה יכולתה הגרעינית של ישראל על תוצאות המלחמה"?
בכוונתי להסביר מס' מושגים יסודיים ובסיסיים על מנת שאוכל לנתח באופן ברור ויעיל אם אכן הייתה השפעה להרתעה הגרעינית הישראלית, לשינוי בתכנון המצרי/סורי לקראת צאתם למלחמה או במהלך המלחמה ובתוצאותיה.
בחלקה הראשון של העבודה אנסה לבאר מספר מושגים הקשורים "ביכולתה הגרעינית" של ישראל:

1 . הרקע אשר הביא לבניית מערך ההרתעה הגרעינית של ישראל.
2. הויכוח הפנים הישראלי בין מצדדי  תוכנית האטום של מדינת ישראל לבין           מתנגדיה.
3. התייחסות מדינות ערב לאיום זה.
4. התייחסות ארה"ב.
בחלקה השני של העבודה אתייחס לשאלת ההשפעה של ההרתעה הגרעינית של ישראל:

1 . באיזו מידה השפיעה על התכנון המצרי-סורי (מטרות מוגבלות)?
2. באיזו מידה השפיעה על העצירה של הכוחות וזאת ע"י ניתוב מהלך המלחמה ותוצאותיה על שלביה השונים?
3. הרקע
הבינלאומי המתבטא בעת ההיא במתח הרב שנוצר בין שני המעצמות והגושים ברית נאטו וברית וארשה, וכל זאת בגלל עימות לא להם ורחוק מהם.
תבחן מדיניות השימוש בנשק הגרעיני באותה התקופה ע"פ המעצמות וע"פ ממשלת ישראל .
בדיון  זה אנסה להתייחס לשתי דעות אשר מנוגדות בהקשר הנדון:

1 . המצרים והסורים לקחו בחשבון כי לישראל נשק גרעיני ולנשק זה הייתה              השפעה על מהלך המלחמה .

2 . המצרים והסורים יודעים כי לישראל נשק גרעיני אך לגורם זה לא ייחסו חשיבות בהחלטתם לצאת למלחמה.
העבודה כתובה בפונט אריאל 14