T.T.I. Telecom = מועד השיעור: יום א' 18-22
T.T.I. Telecom Interantional כללי:
יעדי החברה ( מתוך אתר האינטרנט הרשמי של החברה ):
·        חברת T.T.I. תהיה המובילה בתחום מתן פתרונות בקרה לכל סוגי המפעילים הטלפוניים.
·        החברה תאפשר לחברות הטלפוניה לנהל ביעילות את ציודן.
·        החברה תמשיך להיות חברה בעלת מוצרים חדשניים ומובילים.
חברת T.T.I.
נוסדה בשנת 1993 כחברת בת של חברת הציוד תים מחשבים הנסחרת בבורסה בת"א.
החברה נוסדה כתוצאה מבקשה של חברת בזק הישראלית את ספקית החומרה שלה, תים, להמליץ בעבורה על חברת תוכנה אשר יכולה לתת מענה לצורך בנטור מגוון ציודיי תקשורת אשר בזק מנהלת. חברת תים החלה לבדוק פתרונות שונים אשר היו מצויים בשוק בזמנו, ע"י חברת הבת תים סופט, ולאחר בדיקה קצרה אשר כללה ניתוח מגמות השוק ושולי רווח אפשריים, החליטה תים כי היא זו אשר תבצע את הנטור וכל פתרונות התוכנה הנחוצות ולא תמליץ על חברות תוכנה אחרות. גרעין של כ- 12 מפתחים ומנהלים עזב את חברת תים סופט והחל בפיתוח פתרונות תוכנה לחברת בזק. לאחר התמקצעות קצרה על גבה של חברת בזק הישראלית, מכירה קטנה נוספת ולא רווחית לחברת סלקום (  עם כניסתה של זו לשוק התקשורת הישראלית ), עזרה החברה עוז, יצאה לכנס מפעילי תקשורת גדול אשר נערך כל שנה בארה"ב, ושם הציגה עצמה כחברה חדשה ודינמית בשם T.T.I.-Team Telecommunication LTD.
החברה הצליחה לבצע מכירה ראשונה ללקוח בשם LCI בארה"ב, לקוח שלישי סה"כ בדרך ל- 61 לקוחות כיום.
החברה פועלת בשתי מחלקות עיקריות, למעט מחלקות כספים, שיווק ומכירות והן מחלקות הפרוייקטים, אשר מבצעות את העבודה למול הלקוחות, יוצרות אתם את הקשר ומנהלות את הפרוייקט עד סופו, ומחלקות המוצרים, אשר מספקת לפרוייקטים את הפתרונות הנחוצים לפי סוג הפרוייקט.
לפני שנפרט מהי חברה זו וכיצד פועלת, נרחיב על הענף בו היא פועלת, ונתמקד בשוק אליו פונה.
הענף:
כל חברות תקשורת, בין אם הן חברות סלולריות, קוויות, ספקיות אינטרנט, חברות בינלאומיות או אף גופים כמו צבא, אוניברסיטאות, חברות לכבלים תת ימיים, חברות רכבת עם פריסה קווית, נשענות על ציוד חומרה רב אשר מספק בעבורן את יכולת התקשורת. החברות פעילות גם בסוגי תקשורת שונים כגון IP ( תקשורת אינטרנט ), VoIP  ( העברת קבצי קול באינטרנט ),IPVPN, DSL, ADSL, ATM, SS7, Transmission , MPLS, SDH, SONET שיטות סלולריות שונות ( TDMA, CDMA, 2G,
2 .5G, 3G  ) ועוד.
באופן טבעי, חברות אשר יוצרות קשר עם ספקיות הציוד השונות מצפות מהן כי תוכלנה לתת להן היכולת לבצע בדיקות שונות, אשר תפורטנה בהמשך, ביעילות וללא צורך בהשענות על גורמי חוץ. קרי, חברות התקשורת מנהלות על הציוד אותן רכשו, לרוב בעשרות ואף מיליוני דולרים, בקרה מרכזית או אזורית על מנת למקסם אופי השימוש בציוד זה. מטבע הדברים וכתוצאה מתחרות עסקית גוברת, קורה לא אחת כי חברות תקשורת, אף הקטנות שבניהן, רוכשות ציוד תקשורת ממספר ספקיות שונות, וכאשר לכל ספקית ציוד יש ציוד ניתור  ( תוכנה תומכת ומבקרת את החומרה ) משל עצמן וכל ציוד פולט מידע ממנו בשפה שונה או באופן שונה,  קורה כי יכולת ביצוע בקרה יעילה, מהירה, ממוזערת טעויות ונכונה, נפגמת קשות. ישנן מפעילות תקשורת אשר מנהלות מספר חדרי בקרה נפרדים לאותו מגזר או אותו אזור כתוצאה משימוש בציוד שונה. היכולת לבצע בקרה נפגעת, עלות הבקרה לאזור עולה, רמת הרמאויות ברשת עולה, כמות העובדים לכל אזור עולה ומרחיקה את נקודת האיזון לאזור ויכולת בקרה ארצית נמוכה מאוד ולעיתים אף לא קיימת.
הבקרה מבוצעת במספר מישורים שונים:
                        ·                    בקרת טכנולוגיה – Mediation- איסוף כל המידע מהציוד עצמו על כלל הציודים ולפי כל הטכנולוגיות הידועות לשם ביצוע בקרה בפלחים שונים. לרוב, בקרה זו אינה נמכרת כמוצר בפני עצמו אלא מהווה פלטפורמה עליה תבוצענה הבקרות השונות. בקרה טובה הנה כזו המסוגלת לאסוף כל המידע, על כלל סוגיו וכלל שיטות הטכנולוגיה השונות, ומכלל הציודים.
                        ·                    בקרת רמאויות ברשת- Fraud- אשר מנסה לאתר גורמים המנהלים שיחות או מעבירים מידע ברשת ללא תשלום, גניבת כרטיסי חיוג, שימוש בקוד סודי של משתמש קבוע ועוד. הבקרה מבוצעת ע"י ניתור פעילות חריגה ללקוח ( עליה בכמות השיחות, שיחות ליעדים "משונים" וכו' ), שימוש חריג באזור או עומס גבוה בשעות לא שגרתיות.
                        ·                    אבטחת שירות- Service Assurance- מפעילות התקשורת חותמות הסכמי שירות עם גופי גדולים ומתחייבות על אי-ניתוק שיחות, קבלת קו זמין בכל שעה, יכולת העברת מידע בקצב מסוים וכו'. הבקרה מבוצעת ע"י זיהוי לקוח כזה עם כניסתו לרשת כלקוח, ניתוב קווים פנויים עבורו ומעבר לאזורי שימוש אחרים ברשת במהירות. הסכמים אלו מחייבים את מפעילות התקשורת וטומן בחובו קנסות על חריגה מההסכמים.
                        ·                    יכול מיצוי הרשת-Performance- זוהי היכולת לחלק עומסים בין ציודים זהים באותו אזור לשם ניצול אופטימלי של ציוד מסוים. הבקרה מבוצעת לכל ציוד באזור ומנטרת אותו בהשוואה לציודים דומים באזור.
                        ·                    בקרת תנועה-Traffic- זוהי היכולת לנתב שיחות בין ציודים שונים באזור לשם מניעת עומסים על הרשת. הבקרה מבוצעת באופן דומה כמו בקרת ציודים אך מקצה קווים בין ציודים שונים.
                        ·                    בקרת תקלות – Fault- זוהי בקרה על תקלות בציודים והיכולות לבצע תיקונים מרחוק, ממרכז הבקרה, מבלי לשלוח טכנאי לשטח. במידה ושליחת הטכנאי לשטח הנה בלתי נמנעת, יש להצביע בדיוק על מהות התקלה. מושתת רבות על בקרת תצורה, אשר תפורט לעיל.
                        ·                    בקרת תצורה- Configuration- זוהי בקרה על כל פריסת הציודים שיש לחברה, כל הקישורים הקיימים ברשת בין ציודים שונים ומהן האותות והמידע המשודר מכל ציוד ואתר. בקרה כזו מאפשרת רבות מהבקרות האחרות אך חשובה למפעיל עצמו לשם הקצאת ציודים ברשת.
                        ·                    בקרת SS-7.
זוהי בקרה על אחד מהקודים היותר נפוצים בעולם התקשרות ואחד הוותיקים שבהם. זהו סוג של פלט מידע על תנועות ברשת ויכולת מיצוי. הקוד הנו גנרי, להבדיל מיתר הבקרות, והמידע הנשאב ממנו מועט יחסית.
                        ·                    בקרת מידע קולי-CDR- מידע אשר אינו בעל אופי מידע אלא אופי שיחה, עיקר התעבורה ברשת. יש להקפיד על מגע מיידי ( שלא תהיינה שיחות עם "הד" שכולנו מכירים היטב ). הבקרה מבוצעת לרוב בשילוב עם בקרת ביצועים ובקרת תנועה.
                         · בקרת מידע פיננסי- Billing Mediation/ Service Management- היכולת להבחין ולהקצות קווים או –