עבודה זו עוסקת בנושא ניהול ומנהיגות . בעוד שמנהיגים נתפסים כמי שפועלים בדרך-כלל, בעיקר להשגת שינויים, להעניק השראה, להניע ולהשפיע על מונהגים, נתפסים מנהלים כמי שפועלים יותר לשמירת איזונן וייצובן של מערכות בתהליכים ייעודיים שונים. אבל במציאות ההבדל מטשטש.
התחרות הגלובלית הגוברת מחייבת התחדשות ארגונית מתמדת.
ביצועים סבירים בלבד אינם מספיקים עוד על-מנת להתמודד בהצלחה עם השינויים הללו ולשמור על יתרון יחסי. ארגונים זקוקים למנהיגים היכולים לנצח על תמורות רחבות היקף ולכן תרים אחר מנהלים שיש להם את היכולת המנהיגותית הנדרשת לשם הובלת חזון והנעת העובדים לביצועים שמעל ומעבר.
העבודה כוללת רקע תיאורטי מתומצת על  שלוש גישות ניהול, על שתי סגנונות ניהול ותפקידים ניהוליים ועל שני מודלים למנהיגות.בהמשך, הכותבת דנה בשאלה האם מנהל יכול להיות מנהיג?  ועורכת ניתוח ביקורתי על ג'ק וולש ,שהיה מנכ"ל חברת ג'נרל אלקטריק בין השנים 1981-2001 תוך שימוש בגישות שאוזכרו ברקע התיאורטי. סקירת ספרות סקירת הספרות שמוצגת להלן דנה באופן תמציתי ב:גישות ניהול, סגנונות ותפקידים ניהוליים ובמנהיגות.
גישות ניהול לאחר המהפכה התעשייתית ,בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 התחילו לעסוק בחשיבה של ניהול אנשים בדרך הכי אפקטיבית בארגונים מייצרים וכך למעשה נוצרו תורות הניהול הקלאסיות . גישות הניהול השונות מייצגות התקדמות של רעיונות אשר ביחד נותנות תבנית לגבי התפתחות החשיבה הניהולית. הגישות השונות אינן בתחרות זו עם זו וכל גישה אינה יכולה לעמוד בפני עצמה כמחליפה או לבוא במקום הגישה שקדמה לה ( Mullins,1999 ).
הגישות הקלאסיות שמות דגש על מטרות הארגון,על המבנה הפורמאלי של הארגון ,על היררכית הניהול בארגון ,על הדרישות הטכניות ועל העקרונות המשותפים של הארגון(Mullins,1999 ). הגישות הקלאסיות מסתכלות על הארגון מבחינה מטפורית כאל  'מכונה'.אין התייחסות אל היחיד העובד בארגון.
כל עובדי הארגון רוצים את טובת מטרות הארגון ולכן מקיימים את כל חוקי ותקנות הארגון, ההחלטות מרוכזות בהנהלה ומורדות מטה לביצוע ,יש הגדרת תפקידים מדויקת וניהול מבחינת תכנון,ארגון ובקרה.   אחת מתורות הניהול הקלאסיות פותחה ע"י Taylor,F.Wב-19
5 הנקראת "הניהול המדעי". טיילור-