חוזים-פיצויים בגין הפרת חוזה

מקצוע
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2006
מספר מילים 1182
מספר מקורות 6

תקציר העבודה

המסגרת הנורמטיבית לבחינת תביעת הפיצויים שמגישה חברת "אספקה" (להלן:
"אספקה") כנגד חברת "אומן" (להלן: "אומן") קבועה בסימן ג' לחוק החוזים- תרופות (להלן: "החוק"). ע"מ לדון בפרטי המקרה ובסיכוייה של תביעת פיצויים אפשרית נדון בראשי הנזק הצפויים להיכלל בתביעה ונבחן את ייתכנות הפיצוי בגינם.
1. הזכות לפיצויים בגין נזק שנגרם לנפגע מההפרה מוסדרת בס' 10 ו-11 לחוק. במקרנו, תטען "אספקה" כי הינה זכאית לפיצויים מכח ס' 10 לחוק.
בפס"ד אינשטיין שרטט השופט ברק את מסגרת הפיצויים הקבועה בס' 10 לחוק וקבע שני שלבים להגשמת הזכות לפיצויים: תיחום הנזק וקביעת שיעור הפיצויים. מבחני תיחום הנזק הם שניים: סיבתיות וצפיות. אשר לסיבתיות, יש לאתר את הנזקים הקונקרטיים שנגרמו מההפרה. "אספקה" תטען כי אם הייתה "אומן" עומדת במועד המסירה של המכונות, הרי היה בידה למכור את המכונות במחיר 150,000 ₪ המכונה, כך שנגרם לה אובדן הכנסה בשיעור של 50,000 ₪ למכונה ובסה"כ 150,000 ₪. אשר לצפיות, לשון הס' מלמדת שהצפיות צריך שתהא אובייקטיבית ("…שהמפר ראה אותו…"), אך, גם סובייקטיבית ("… שהיה עליו לראותו מראש…"). נבחן את הצפיות הסובייקטיבית- נראה כי על "אומן" היה לצפות כי חוזה מכר לייצור מכונות הנחתם עם חברה דוגמת "אספקה", שעניינה אספקת מכונות וחלפים לשוק המקומי, נועד כדי לקיים חוזים שחברת "אספקה" חתומה עליהם מול צרכני הקצה אליהם צריכות להגיע המכונות. לפיכך, ייתכן כי כל איחור במועדי המסירה ישבש התקשרויות עתידיות הנסמכות על אותו מועד מסירה מוסכם. יכולה "אומן" לטעון כי לא היה כאן אובדן של עסקה ממשית, שהרי המכונות מעולם לא היו בידי "אספקה" ולכן אל לה מלדרוש כפיצוי את ההפרש בין המחיר החוזי שלהן למחיר השוק. כחיזוק לטענות "אספקה" ניתן לפנות לפסה"ד בעניין אינשטיין שם נקבע שאובדן העסקה הממשית אינו שונה מאובדן העסקה המופשטת.