תוכן עניינים
הקדמה – התערבות המדינה בתא המשפחתי -..
עמ' 2-1
פרק 1: טובת הילד וזכויות הילד: המעבר בין העקרונות -… עמ' 6-3
פרק 2: הכרה בקטין כ"נזקק" –עמ'
1 2-7
פרק 3: ביקורות על התערבות לא מבוקרת או מחושבת מצד רשויות השפיטה והאכיפה -.עמ'
1 7-13
סיכום –עמ'
2 0-18
נספח: רשימה ביבליוגרפית.
הקדמה- התערבות המדינה בתא המשפחתי "היחידה המשפחתית מונחת ביסוד הסדר החברתי שלנו. היא היחידה הבסיסית של החברה. היא גם "יחידה חוקתית". תפקידה החוקתי של החברה הוא לקיים את המשפחה, למנוע פגיעה בה ולשמור עליה" על אף החזות האוטונומית שלה, המשפחה נתונה כל העת לביקורת ואכיפה מחוץ.
אף כי לכאורה מלאכת גידולם וחינוכם של ילדים מסורה בלעדית להוריהם, בהתאם לדעותיהם ומסורתם, בפועל, ידה הארוכה של המדינה מגיעה גם אל תוך תוכה של יחידה עצמאית זו.
המדינה חולשת על כל תחומי המשפחה, ובכוחה לקבוע את עתידה והמבנה שלה החל בקביעת גיל הנישואין ע"י המחוקק, ואיסור לשאת יותר מבן זוג אחד, דרך עיגון הסכמים ממוניים וולונטריים בין בני זוג, והסדרת ירושתו של נפטר שהינו בן משפחה, וכלה בקביעת דרך סיום הנישואין ומזונות האישה והילדים. גם זכויות הקטינים בתוך המשפחה נשמרות בקפידה ע"י המחוקק ומערכת האכיפה. בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מוגדרים חובות ההורים כלפי ילדיהם ובחוק העונשין מוסדרות העבירות כנגד קטינים וחסרי ישע והעונשים הקבועים בגינן. יתרה מזאת, פסקי דין מהעת האחרונה קבעו הלכות חדשות ומהפכניות שביססו ומיצבו את נושא זכויות הילד בתודעה הציבורית. כך לדוגמא, נקבע כי הכאת ילדים לצורך חינוכם וריסונם אינה מותרת עוד  וכי ניתן לקבוע חבות נזיקית של הורים כלפי ילדיהם באם הפרו את חובותיהם כלפיהם.
ולבסוף, רבות מהלכות פסקי הדין בנושא זכויות הקטין נסמכות על מהות וסעיפי האמנה הבין לאומית בדבר זכויות הילד משנת 1989. אמנה זו כוללת 54 סעיפים העוסקים בזכויות הילד, היא אושררה ע"י ממשלת ישראל ב- 4.8.1991, ונכנסה לתוקפה ב- 2.11.1991 על אף שלא עוגנה לפי שעה בחוק.
בעבודה זו אבקש לבחון את מידת התערבותה של המדינה,  ע"י חקיקה ואכיפה, במערכת האינטימית והגרעינית של המשפחה ולבדוק האם התערבות זו מבורכת, שכן מגנה על זכויות הקטינים ושומרת על טובתם, או שמא, בנסיבות מסוימות, מזיקה, ואף פוגעת באובייקטים אותם מתיימרת לשרת.
אתמקד בהליך משפטי ספציפי, הכרה בניזקקותו של קטין ע"פ חוק הנוער, אשר יפורט בהמשך, ואשר לעניות דעתי מדגים יותר מכל את הקושי והדילמה שעומדים תדיר בפני מערכת המשפט: האם ובאיזו מידה יש לפגוע באוטונומיה של התא המשפחתי באשר הוא אינו מתפקד בצורה אופטימאלית. אמקד את מחקרי בשני הגורמים הדומיננטיים ביותר בהליך- בית המשפט לנוער ופקידי הסעד, אבחן את מידת מעורבותם והשפעתם על ההליך ואת הביקורות על אופן התערבותם בו.